ביקורת ספרותית על מה המספר שלך? מאת סופי קינסלה
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 באוגוסט, 2020
ע"י Misskipod


קורונה, חופש גדול (שהתחיל אי-שם בחודש מרץ) וילדות קטנות (גם גדולות) שמטפסות יחד ולחוד על הקירות.
זו נקודת המוצא שהביאה אותי אל 'מה המספר שלך?'.
מתוך אותה מצוקה ממש, פניתי לחברה שהסכימה לקרוא יחד, לטובת הנאה ובעיקר, לצורכי תמיכה מתבקשת (תודה על זה ושאי ברכה).

אז מה היה לנו?
"כעבור חצי שעה כבר איבדתי כל תחושה במוח." נשבעת שלא יכולתי לתמצת במדויק יותר את החוויה.

זה אינו ספרה הראשון של קינסלה היוצא בעברית ובין אותה חברה וביני, נדגמו שניים קודמים, תוך הנאה בסיסית, קלילות מחשבה וחוויה חיובית בעיקרה.
הפעם לצערי, הסיפור מעט שונה.

למה ככה?
"זה קרה ביער. איש לא ראה את זה. אז האם זה באמת קרה?"

מדובר בסיפור בסגנון קומדיה של טעויות, שמתחיל נמוך ומתדרדר אל תהומות לא יאומנו של טראש על גבול המביש. בהתאם, דמויות שנטו להתפתח בתחילתו, מתגלות עם סיומו כניצולות מסחרור מקרי, שקשר בינו ובין הגיון או עלילה נטולת חורים, מקרי בהחלט.

הדמות הראשית מתוארת כפיזיוטרפיסטית נטולת הערכה עצמית שמצויידת בארוס מסתורי ובאיש עסקים קצר רוח, שמסובב את העלילה.
נשמע כמו התחלה של בדיחה רעה?
אכן כך.

מנגנון התקדמות העלילה של 'מה המספר שלך?' פועל כמו סרט אמריקאי 'קלולס סטייל', מהזן שיביא אותנו להתבייש בעצמנו על אבדן שעתיים מהחיים, כמו גם על ניתוק המוח וביטול כל בקרה עצמית כחלק מחוויית הקריאה.

"אני יותר מדי היפרית." ואני נוטה לעלפון על רקע חוסר עניין מוחי.

איך זה קרה לנו?
פניה לקוראים, ציטוטים מיותרים מהזן שלא מקדם את העלילה, דיאלוגים שטוחים נטולי סימני פיסוק וחזרתיות משמימה-מעיקה, הם רק חלק מהממתקים שמוגשים כאן לרוב.
הכל, כי קינסלה מגישה כאן, לצערי, ספר פופוליסטי-מתנחמד, שלמרות שהסיפור עליו הוא מושתת קליל עד חמוד לעתים, הוא מתהדר בעיקר במגוון דרכים ירודות עד מעייפות, מהזן הקשה לבליעה.

וזה לא שהיו לי דרישות גדולות. כפי שכבר ציינתי, לפתיחת הספר הזה קדם רצון למצוא יצירה קלילה, רומנטית ו'חמודה' ביסודה. כזו שתספק חמימות לב קלילה, ללא כאב הלב שבלהיפרד מתאי המוח בהם לא נעשה שימוש הולם בעת הקריאה.
אבל כמו שכבר כתבתי, לא כך קרה ונראה שניסיונה זה של קינסלה העלה עובש לעוס ומיותר.

"הוא שלח לי לב של אהבה." אני פחות.

בקיצור, עם סיום הקריאה ארזתי את תאי המוח הנותרים בתקווה למצוא ספרות מועילה יותר (או פשוט ספרות).

"בחיים לא הרגשתי כל כך טיפשה." היו עוד כמה פעמים, אבל בגדול, זה נכון גם לגבי.
לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Misskipod (לפני 5 שנים)
פרפר, תודה! :)
(אני חושבת...).
yaelhar (לפני 5 שנים)
תודה, Misskipod על ההבהרה.
נשמע חברי והתוצאה כנראה מעניינת. לא הייתי מצליחה להתמודד עם זה, אבל שאפו על ההמצאה.

קראתי את הביקורת שבלינק - חמוד, מעניין.
Misskipod (לפני 5 שנים)
מחשבות, באופן כללי אני מבינה אותך,
אבל משהו בפורמט שנוצר שם היה מעניין, לטעמי.
אולי אפילו אהבתי אותו (מאוד).

מניחה שזה בניגוד לחוקי המקום, אבל מקווה שתהיו טולרנטיים עם הלינק הבא.
מבחינתי, יש משהו בחיבור הזה, שנותן תמונה כוללת ומעניינת כשלעצמה.
http://romanticmov.com/%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%a9-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9-copy/
מורי (לפני 5 שנים)
לי סקירה משולבת בחיים לא היתה מתאימה. אני אינדיבידואליסט מדי.
Misskipod (לפני 5 שנים)
yaelhar, :) זה תהליך תמיכה חברי שמתחיל ב"הערב מתחילות..."
והחל מרגע זה מתרוצצים בינינו מסרונים בסגנון
"קשה לי",
"חכי",
"הגעת כבר לעמוד...?",
"אני אומרת לך שאוטוטו הוא עושה לה משהו",
"עכשיו יהיה מעניין"... וכו'.
זה מאוד חברי ומקרב, מתאים לספרים מסויימים (פחות לאחרים) והאמת היא שעד היום עשינו את זה (גם) בשלישיה ובעיקר בקריאת ספרי מתח.
הייתה תקופה שהוצאנו אח"כ סקירה משולבת (בבלוג הרומנטי של 'עברית'), שכללה צילומי מסך של הודעות שעברו בינינו.
אם יותר לי, התוצאה מעניינת ומצחיקה.
yaelhar (לפני 5 שנים)
איך אפשר לקרוא ביחד? אשמח למתכון...
פרפר צהוב (לפני 5 שנים)
טוב שלא הגעת לעצירה מוחלטת של הפעילות המוחית. כך יש סיכוי לקבל ממך עוד קטילות מנומקות בעתיד :-)
ראובן (לפני 5 שנים)
אחרי "אפשר לגלות לך סוד?" כנראה אוותר.
בקיצור, קקמייקה.
מורי (לפני 5 שנים)
תודה על האזהרה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ