ביקורת ספרותית על על הדברים החשובים באמת מאת חיים שפירא

---

כמעט 300 עמודים, ולא יכולתי להמשיך מעבר ל230.
מתחיל מעולה, באמת, נהניתי כל כך לקרוא את ההתחלה על כוס קפה בשבת, ובכל פעם לקרוא עוד קצת.
אבל איפשהו בדרך הוא איבד אותי.
לא זוכרת עוד ספר שהתחיל כל כך יציב, ונהיה פשוט משעמם וחסר פואנטה עבורי.

אם הייתי צריכה לנחש איפה בדיוק התחלתי לאבד עניין, אחרי רפרוף קל בספר אני אגיד שזה היה בעמוד 199, תחילת הפרק הרביעי.
דברים פשוט לא התקשרו לי בראש בצורה טבעית, זה התחיל להיות לא מעניין וכבר ממש לא משהו קליל שקוראים בנחת על כוס קפה בשבת.

אני עוד לא יודעת מה הדירוג שלי, לתת 3 כוכבים על ספר שחשבתי שהחצי הראשון שלו סבבה,
האמצע קצת מאתגר ולקראת הסוף כבר מאבד את זה...זה פשוט לא מרצה אותי.

זה לא מרגיש לי נוח, כי עבורי, ההמשך של הספר השכיח ממני לגמרי את ההתחלה הטובה.
אני כבר לא זוכרת את מה שאהבתי לגבי הספר, אלא רק את העובדה שהוא איבד אותי בתוך כל המתמטיקה הזאת.

קשה לי להסביר את ההרגשה הזאת שבה פתאום אתה מבין שהספר שאתה קורא מסובך לך מידי.
לא כי אתה לא מסוגל להבין אם ממש תתאמץ, אלא כי זה פשוט כבר לא מעניין אותך או מהנה, כמו שיעור במתמטיקה.
יש סיבה למה הייתי 3 יחידות.

אז אני חושבת שאולי הספר הזה מתאים יותר לאנשים שנהנים ממתמטיקה שהיא מעבר לרמה של 3 יחידות.

אולי אני פשוט לא אדרג את הספר הזה וזהו.
אבל אם הייתי צריכה לדרג אותו עכשיו אז זה לגמרי היה 2 כוכבים.

למרות שלדעתי כנראה שמגיע לו 3, אני רוצה לתת לו 2.
לנקום בספר על כך שהעז להפוך לכל כך מסובך ומשעמם.
אולי יום אחד אני ארצה לקרוא משהו כל כך מסובך ושאם אני אסביר אותו לאחרים הם יאמרו לי לסתום את הפה.
ורק בגלל שהיום הזה עלול לבוא מתישהו בעתיד, אני לא אדרג את הספר הזה היום.

חבל שאי אפשר לעשות 2 ביקורות על אותו הספר.
הרי נקודת המבט של אנשים משתנה במשך השנים, ויש ספרים שהבנתי שהם מדהימים יותר ממה שחשבתי, והיה בא לי לכתוב עליהם ביקורת חדשה והרבה יותר ראויה ופשוט אין את האופציה הזאת.

זהו ביי.
גם הביקורת שלי איבדה את זה והפכה למשעממת וחסרת פואנטה.
זה מה שספר יכול לעשות לבן אדם.

» ביקורות נוספות של סייג'
» ביקורות נוספות על על הדברים החשובים באמת