ביקורת ספרותית על יצירה קורעת-לב של גאוניות מרעישה מאת דייב אגרס
ספר טוב

---

מעניין שאני שדווקא קורא כל כך הרבה ספרים מעולם לא שמעתי לא על הסופר הזה וגם לא על הספר הזה שכל-כך משתדל ובמידה מסוימת גם מצליח! להיות ספר יוצא-דופן.
אפשר להיווכח בכך, קודם כל על פי הכותרת המפוצצת שנתן אגרס לסיפרו... ובכן הנ"ל עף על עצמו ברמות... לא גאוניות ולא ציפורים! אבל בהחלט כותרת פרובוקטיבית שמעוררת תשומת-לב ואולי גם רצון לקנות... ואכן הספר הנ"ל הפך להיות רב-מכר באמריקה! את ה"מיוחדות" הוא הכניס אפילו בעניינים טריוויאליים של שיגרה. כידוע לנו מכניסים תמיד באחד הדפים, בתחילת הספר (באנגלית) או בסופו (בצרפתית) את הקטע של "זכויות היוצרים" החוקיות; ובכן אגרס מתעקש להכניס אפילו לכאן, פרטים על תיאורו הפיזי ועל נטיותיו המיניות... כנ"ל למשל בעמוד שנקרא "כללים והצעות לקריאה מהנה של ספר זה", כאילו שמדובר בספר לבישול או לתחביב כלשהו... הוא אפילו מכניס לכאן הקדמה ארוכה, עם פרטים טכניים ואחרים על כתיבת הספר שהוא עצמו אמר שאפשר לדלג עליהם או על ההקדמה בכלל... ואכן כך עשיתי! התחלתי לקרוא את העלילה ואילו את ההקדמה וכל השאר, קראתי רק לאחר שסיימתי את הספר... בסופו של דבר מדובר בסיפורו האוטוביוגרפי האמיתי! של אגרס ובעיקר את העובדות העצובות על-כך שבהיותו צעיר בתחילת שנות העשרים שלו, מתו שני הוריו ממחלות בהפרש של מספר חודשים בלבד! והתגלגלו הדברים לידי כך שלמרות שהיו לו עוד אח ואחות בוגרים יותר, הוא נאלץ מסיבות שונות לגדל בעצמו את אחיו הצעיר ביותר שעדיין היה ילד, לטפל בו ולעבור לגור איתו מפלורידה לקליפורניה עם כל הבעיות הכרוכות בעבודה, כסף ומציאת דירה - שלא כל כך מסתדרות עם החיים האישיים האינטימיים שלו... טכנית כתוב הספר בגוף ראשון ובעיניי החלק החזק יותר שלו היה התיאור של שנתה האחרונה של האם הגוססת, אבל גם בהמשך, תוך כדי התיאור של מאבק החיים היום-יומי, אנו מקבלים תיאור מאוד עמוק של המשפחה הזו, שמקורה בפרבר של שיקגו, המעבר שלה לפלורידה, ובהמשך לאחר מות ההורים שוב מעבר לקליפורניה. מתגלה לנו כאן אמריקה עם כל היופי והכיעור שבה! הספר מאוד קריא וזורם; בין השאר, בין הקטעים "העובדתיים" ישנם תיאורים מדומיינים של פחדי הסופר על מה "שעלול לקרות" (ולא קורה) ועדיין זה מעניין לקרוא! כאמור הספר הנ"ל הצליח מאוד באמריקה והיה רק הראשון! בשרשרת של ספרים שכתב אגרס בעקבות ההצלחה הזאת... אז כאמור זו אולי איננה "גאוניות", אבל תיאור מרתק של "חיים אמריקניים" אנחנו בהחלט מקבלים כאן. מבחינתי זהו ספר שבהחלט נהניתי ממנו.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על יצירה קורעת-לב של גאוניות מרעישה