ביקורת ספרותית על היהודי האחרון [הוצאה מחודשת] מאת יורם קניוק
בזבוז של זמן

---

כל אחד במהלך חייו ראה ושמע על ציורים שמה שרואים בהם זה רק הזרקות מופשטות ואקראיות של צבעים (abstract explosion of color ). הרבה מבקרים טוענים שאלו יצירות מופת למרות שלרוב המתבוננים זה נראה כמו קשקוש מעורבב של צבעים שהאמן קם בוקר והחליט פשוט לשפוך על הקנבס.
זה בקצרה מה שיש להגיד על הספר הזה וכל אחד שקורא, יחליט לאיזה צד הספר באמת שייך - קשקוש או יצירת מופת. פשוט יחליט אם שווה לו לקרוא קרוב ל600 עמודים שנראים כמו אותו ציור אבסטרקטי.
יהיו כאלה שיאמרו שזאת יצירה מופת ובשביל להצדיק אז יטענו שהקורא צריך להבין את ההקשר והגדולה של היצירה כי היא אי שם נחבאת. אבל אם תבקש ממישהו - "הי מה באמת העלילה שם? מה באמת גרם לך לחשוב שהספר הוא מיוחד?" אני בספק אם יהיה לו תשובה מדויקת ולא מופשטת.
כי מה שיש או אין בספר הזה שרוב המבקרים לא טרחו לכתוב או חלקם כתבו אך באותיות ממש קטנות עם התייחסות שולית, בעיניי היא מרכזית ואולי יכול לחסוך למישהו לקרוא כזה ספר או לחילופין לדרבן אותו כן להתמודד עם כזה ספר ולסיימו.
אז מה יש ומה אין בספר:
אין עלילה אמיתית.
אין מתח. זה הספר האחרון ביקום שאי פעם יסחף אותך כי הוא לא. קל מאוד לאבד עניין.
אין רעיון מרכזי בכלל.
אין שום קשר אמיתי למציאות אך גם הבדיוני לא מפותח בכלל.
אין שום סדר כרונולוגי. ובכלל אין שום קשר כלשהו בין עמוד לעמוד ולפעמים בין משפט אחד לשני.
מה כן יש ?
יש שפה יפה.
יש משפטים קצרים ולא מורכבים בנגוד לסופרים אחרים שכותבים פסקאות שלמות מורכבות.
מאידך, המשפטים הקצרים גם חוזרים על עצמם ועל מילים בתוכם כמה וכמה פעמים במהלך הספר בלא שום הצדקה.
כמו לפחות 10 פעמים הוא כותב על נוגה שבהריון ולא רוצה לספר מי אביו של העובר.
המון אירועים היסטורים שלא קשורים בכלל. כאילו סתם למלא עוד עמודים.
זה נראה כאילו הסופר במהלך 15 שנות הכתיבה היה קם בבוקר ולא טורח לקרוא מה שכתב עד כה והיה פשוט ממשיך לכתוב בלי לשים לב אם הוא חוזר על עצמו או אם יש קשר בין מה שכתב חודש/יום/שנה לפני.
אך הכי גרוע ונמוך מבחינת רמה ספרותית - זה הסקס והסטיות המיניות שרשומות שם. אני לא אדם שמרני אך ריבוי תיאורי המין פשוט הגיע למצב של גועל.
במידה ואתה אחד מאותם הדורות הצעירים שחוטפים ביקורות על הראש המלוכלך שלהם ועל ההידרדרות בצורה של יחסי המין והרעיונות המלוכלכים שלהם מבחינת המיניות, אל תנסה להתנצל. פשוט תפנה את המבקרים לספר הזה, שנכתב עם מישהו שהוא מהדור שמעליהם.
כל 10 עמודים לפחות בספר יש סטיה מינית אחרת. פשוט לא להאמין שלפני 50 שנה מישהו חשב בצורה כזאת מלוכלכת מבחינת מינית ואף מבקר לא טורח לומר מילה.
לסיכום, לו סופר חדש ואנונימי היה כותב כזה ספר ומנסה להגיש אותו להוצאה לאור, לאחר קריאת 10 עמודים על ידי המו"ל, כתב העת היה מוצא את מקומו בפח הזבל.

» ביקורות נוספות של רמי כהן
» ביקורות נוספות על היהודי האחרון [הוצאה מחודשת]