“ואלס בגיהנום
יש לי חולשה ליורם קניוק, בגלל האמת המחוספסת המאפיינת את ספריו, הדוגריות – כפי שבני דורו נהגו להגות בשפה המבטאת את רוח תקופתו הנשכחת.
בספרו תש"ח, קניוק, מתאר, את חוויותיו הקשות בירושלים, כלוחם פלמ"ח שנפצע במהלך הקרבות. אחדים מקוראי הספר טענו, שספרו בדוי בחלקיו, שהומצאו ממוחו הקודח ומזיכרונו המתעתע כאדם זקן. אמירה שגרמה לי לחפש אחד מספריו הראשונים, חימו מלך ירושלים, המספר על דמות”