ביקורת ספרותית על הספר שאיש לא קרא - המרדף אחר ספרו של קופרניקוס מאת אוון גינגריץ׳
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 4 ביולי, 2020
ע"י יוסי


מקובל לקבוע את תחילת המהפכה המדעית בשנת 1543 עת פורסמו שני כתבים מדעיים מהפכניים: "דה רבולוציוניבוס - על תנועתם של גרמי השמיים" מאת ניקולאס קופרניקוס, והספר "על אודות מבנה הגוף האנושי" מאת אנדריאס וסאליוס. הראשון חולל מהפכה בתחום האסטרונומיה, המכונה המהפכה הקופרניקאית, והשני חולל מהפכה דומה בתחום הרפואה.

בשנת 1959 יצא לאור הספר "הסהרורים" מאת ארתור קסטלר. הספר עסק בראשית דרכה של האסטרונומיה. בספרו העניק קסטלר לספר "דה רבולוציוניבוס" את הכינוי הבזוי: 'הספר שאיש לא קרא'. זה הדליק את המחבר אוון גינגריץ' להתעניין בהיסטוריה של האסטרונומיה. זוהי טענה מאד פרובוקטיבית. איך ייתכן לתת לספר שהוא ממחוללי המהפכה המדעית את הכינוי 'הספר שאיש לא קרא'. גם אותי זה הדליק.

בשנת 1965 השתתף גינגריץ' בקונגרס הבינלאומי של היסטוריונים של המדע בפולין. שם עלה הרעיון לחגיגה עולמית של 500 שנה להולדת קופרניקוס, שיתקיימו ב-1973. גינגריץ' נרתם לכך, ומכאן החל במרדף אחרי "דה רבולוציוניבוס" כדי להשיב את כבודו האבוד.

גינגריץ' חיפש בספריות, בגנזכי כנסיות ואוניברסיטאות ובאוספים פרטיים. הוא עקב אחרי עותקים שהגיעו לידיהם של משוגעים-לספרים, גנבי ספרים, אנשי דת, מוסיקאים וכוכבי קולנוע, וגילה אוצר בלום: עותקים נדירים מהמהדורות הראשונה והשנייה, ובהם הערות של גליליאו, קפלר, טיכו בראהה ושל אסטרונומים ומדענים חשובים אחרים.

דרך הערות השוליים האלה נחשף עולם ומלואו: המדע, הדת, הפילוסופיה והטכנולוגיה במאות ה-16 וה-17, אשר סללו את הדרך לפיסיקה ולאסטרונומיה בני זמננו.

בשנת 2001 הסתיים מפעל חיים זה של גינגריץ' עם הבאת המפקד המוער של "דה רבולוציוניבוס" לדפוס.
גינגריץ', במסעו אחרי הספר, הפריך את הטענה של קסטלר.

יש כאן בעצם שני סיפורים: הסיפור של ההיסטוריה של המדע, והסיפור של המרדף אחרי העותקים של הספר.

הסיפור של המרדף אחרי העותקים של הספר הוא מרתק בפני עצמו, אבל עניין אותי פחות. זה הזכיר לי ספר טוב אחר שקראתי: 'הקודקס של ארכימדס'.

הסיפור של ההיסטוריה של המדע היה מבחינתי החלק היותר מעניין. קופרניקוס הוא ממחוללי המהפכה המדעית. הוא חי בזמן ובמקום שבו התחוללה מהפכה נוספת: הרפורמה הפרוטסטנטית של מרטין לותר. קופרניקוס בעצמו היה כומר קתולי. איך הוא יוציא ספר כזה לאור מבלי להביא לגירושו בקריאות בוז מעל הבמה. איך יצליח ספר כזה לעמוד מול החרם של הכנסייה הקתולית. איך התקדמה האסטרונומיה מימי קופרניקוס והענקים שבאו אחריו קפלר, וגלילאו. איך מודל גיאוצנטרי ומודל הליוצנטרי יכולים להיות שניהם מקובלים בתקופה של לפני המצאת הטלסקופ. איך הוציאו לאור ספר בתקופה של ראשית הדפוס. לא אקלקל לכם – התשובות בגוף הספר.

קופרניקוס הוציא לאור את הספר בשנה שבה מת – 1543. קופרניקוס עצמו לא זכה לראות כיצד השערתו, שהשמש ולא כדור הארץ היא מרכז היקום, הופכת עולמות.
22 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוסי (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה לכל המשבחים
בת-יה (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
איזה יופי! את "הקודקס של ארכימדס" קראתי ואהבתי. על הספר הזה שומעת לראשונה,
והוא נשמע מעניין מאוד. תודה רבה.
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
סקירה משובחת. תודה יוסי.
rainbow (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
נשמע מדהים
איך בתקופה של חיים תחת פחד מהלא נודע או מהשונה שאסור היה להביע דעה שונה
מהכנסייה שלך קם אדם שמצליח לראות ולחשוב מעבר
סקירה מעולה ומעוררת סקרנות
Rasta (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חני, ועדיין יש אנשים שחושבים שכדור הארץ שטוח או פוסלים אבולוציה... מדהים כמה התקדמנו ובכל זאת כמה פרימיטיביים אנחנו גם במאה ה-21.
חני (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
יוסי ולחשוב כמה התפתחנו. תודה על סקירה יפה.
Rasta (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
קופרניקוס היה נתלה במרכז העיר אם היה מפרסם את התגלית שלו בעודו בחיים, הוא בהחלט אבן דרך באסטרונומיה ותחומים נוספים של מדע, התגלית שלו על גרמי השמיים מעיפה מהזירה את התיאוריה שהכנסייה בחרה לאמץ - המודל הגאוצנטרי ששם את כדור הארץ ויחד איתו את בני האדם במרכז העולם. קופרניקוס היה מהפכן גדול וחשוב.
כרמלה (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
יוסי, תודה על סקירה טובה ומעניינת.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
מעניין כתבת.
יוסי (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה
רץ (לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
סקירה מצויינת





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ