“מקובל לקבוע את תחילת המהפכה המדעית בשנת 1543 עת פורסמו שני כתבים מדעיים מהפכניים: "דה רבולוציוניבוס - על תנועתם של גרמי השמיים" מאת ניקולאס קופרניקוס, והספר "על אודות מבנה הגוף האנושי" מאת אנדריאס וסאליוס. הראשון חולל מהפכה בתחום האסטרונומיה, המכונה המהפכה הקופרניקאית, והשני חולל מהפכה דומה בתחום הרפואה.

בשנת 1959 יצא לאור הספר "הסהרורים" מאת ארתור קסטלר. הספר עסק בראשית דרכה של האסטרונומיה. בספרו העניק קסטלר לספר "דה רבולוציוניבוס" את הכינוי הבזוי: 'הספר שאיש לא קרא'. זה הדליק את המחבר אוון גינגריץ' להתעניין בהיסטוריה של האסטרונומיה. זוהי טענה מאד פרובוקטיבית. איך ייתכן לתת לספר שהוא ממחוללי המהפכה המדעית את הכינוי 'הספר שאיש לא קרא'. גם אותי זה הדליק.

בשנת 1965 השתתף גינגריץ' בקונגרס הבינלאומי של היסטוריונים של המדע בפולין. שם עלה הרעיון לחגיגה עולמית של 500 שנה להולדת קופרניקוס, שיתקיימו ב-1973. גינגריץ' נרתם לכך, ומכאן החל במרדף אחרי "דה רבולוציוניבוס" כדי להשיב את כבודו האבוד.

גינגריץ' חיפש בספריות, בגנזכי כנסיות ואוניברסיטאות ובאוספים פרטיים. הוא עקב אחרי עותקים שהגיעו לידיהם של משוגעים-לספרים, גנבי ספרים, אנשי דת, מוסיקאים וכוכבי קולנוע, וגילה אוצר בלום: עותקים נדירים מהמהדורות הראשונה והשנייה, ובהם הערות של גליליאו, קפלר, טיכו בראהה ושל אסטרונומים ומדענים חשובים אחרים.

דרך הערות השוליים האלה נחשף עולם ומלואו: המדע, הדת, הפילוסופיה והטכנולוגיה במאות ה-16 וה-17, אשר סללו את הדרך לפיסיקה ולאסטרונומיה בני זמננו.

בשנת 2001 הסתיים מפעל חיים זה של גינגריץ' עם הבאת המפקד המוער של "דה רבולוציוניבוס" לדפוס.
גינגריץ', במסעו אחרי הספר, הפריך את הטענה של קסטלר.

יש כאן בעצם שני סיפורים: הסיפור של ההיסטוריה של המדע, והסיפור של המרדף אחרי העותקים של הספר.

הסיפור של המרדף אחרי העותקים של הספר הוא מרתק בפני עצמו, אבל עניין אותי פחות. זה הזכיר לי ספר טוב אחר שקראתי: 'הקודקס של ארכימדס'.

הסיפור של ההיסטוריה של המדע היה מבחינתי החלק היותר מעניין. קופרניקוס הוא ממחוללי המהפכה המדעית. הוא חי בזמן ובמקום שבו התחוללה מהפכה נוספת: הרפורמה הפרוטסטנטית של מרטין לותר. קופרניקוס בעצמו היה כומר קתולי. איך הוא יוציא ספר כזה לאור מבלי להביא לגירושו בקריאות בוז מעל הבמה. איך יצליח ספר כזה לעמוד מול החרם של הכנסייה הקתולית. איך התקדמה האסטרונומיה מימי קופרניקוס והענקים שבאו אחריו קפלר, וגלילאו. איך מודל גיאוצנטרי ומודל הליוצנטרי יכולים להיות שניהם מקובלים בתקופה של לפני המצאת הטלסקופ. איך הוציאו לאור ספר בתקופה של ראשית הדפוס. לא אקלקל לכם – התשובות בגוף הספר.

קופרניקוס הוציא לאור את הספר בשנה שבה מת – 1543. קופרניקוס עצמו לא זכה לראות כיצד השערתו, שהשמש ולא כדור הארץ היא מרכז היקום, הופכת עולמות.”

“ספר מומלץ לכל מי שאוהב אתגים, פתירת תשבצי הגיון, חידות והתמודדות עם מצבים מסובכים בחיים.
קראתי אותו לפני כשנתיים ומאז בכל פעם שאני נאלץ להתמודד עם בעיה מורכבת וקשה לפתרון, אני נזכר בו.
ספר מומלץ ביותר אבל לא קל לקריאה.”