ביקורת ספרותית על עיטים ונבלות [2006] מאת יורם קניוק
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 27 ביוני, 2020
ע"י אָמוֹן


ספר לא רגיל שכתוב במין שפה כזאת מיוחדת, קניוקית: הזיכרון שלי דפקט עם מספרים אבל פחות מארבעים בחורים יהודים נלחמו במי יודע כמה ערבים אחרים ואז נשתררה לה דממה...הקצין כמו איזה נפוליאון מודרני ברח על המשוריין שלו להזעיק עזרה והגוויות נשארו מוטלות להן על הארץ. טינה או לא טינה מה זה בכלל משנה? המספר נשאר מוטל דומם וחי על הארץ, חייו תלויים בכך וכאן הכל מתחיל.
הציפורים הגדולות הללו מתעופפות כמו להקת בלט ונוחתות לסעודה, והמספר בחור בן 17 משחק את עצמו מת ודרוש לצפות בכל זה ולא רק לצפות. יש עוד חלק לספר אבל זהו לעכשיו.

העיטים חיים את המחזה והעולם עבורם הוא ארמון רחב ידיים של בשר והם באו לקציר, ובפוליטיקה אפשר לגהק לא במקום ותצוץ לה מלחמת עולם שלישית ויחד איתה יבוא הקץ. תיאור הטיפול בגופות פשוט חצה אקסטרים ושרף לי פיוז. קניוק שבר את זה וכרגע אני שומע רק צפירות.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
כתבת רק על "עיטים", אף מילה על "נבלות"...
(מדובר בשני סיפורים שונים בספר אחד)
חני (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מעניין ש אתה כבר מזהה שפה קניוקית.
זה אומר שקראת מספיק כתבים שלו.
יופי כתבת
סקאוט (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
נשמע שמדובר בספר מהדהד.
כתבת מעניין והספר נוסף לרשימה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ