עשרה סיפורים קצרים המשקפים את חייהם של האנשים הפשוטים של הודו בתקופת הקולוניאליזם הבריטי וחלוקת הודו ופקיסטן. סיפורים המראים את הזווית הפחות חיובית, בלשון המעטה, של החלוקה ושל העצמאות של הודו ופקיסטן, שהובילו לאירועי אלימות קשים שגבו את חייהם של כמיליון איש (הינדואים ומוסלמים גם יחד).
השפה בה סעאדת חסן מנטו מספר את סיפוריו היא פשוטה וריאליסטית, ועל אף שהוא נשפט מספר פעמים בחייו בגין פרסום דברי תועבה, לא מצאתי את תכניו גסים או פרובוקטיביים מדי (כי כנראה שהכל יחסי).
תוך כדי הקריאה הרגשתי שבחלק מסיפוריו אין סיום מספק או סגירת מעגל. קריאת אחרית דבר, שנתנה הצצה חטופה לחייו ופועלו של מנטו, הבהירה לי שאין זה מקרי, שכן מנטו שאף להציג את סיפוריהם של האנשים הקטנים, העניים, הפשוטים, שגם חייהם עוברים עליהם ונגמרים ללא סיום מספק או סגירת מעגל, על רקע החלוקה העקובה מדם.
מי שמעוניין להכיר מעט את ההיסטוריה של עצמאות הודו דרך סיפורים חדים, נוקבים וכואבים, ולצלול לתוך ההווי והאווירה בהודו של אמצע המאה ה-20 - הספרון המקסים הזה בשבילו.










![הרוזן ממונטה כריסטו [מהדורת 2012 - כרך א']](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers96/961616.jpg)


![הודו: יומן דרכים [מהדורה מחודשת]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers94/941273.jpg)



