“רומן רב עוצמה על גורלה של האחות קרי ותמונה מזעזעת של המצב החברתי בארצות-הברית של השנים 1880. תיאודור דרייזר:1871-1945/תיאדור נולד במשפחה מרובת ילדים ואב קשה שרדה בהם באלימות. עבד בעיתונים שונים בסינט לואיס, שיקאגו ופיטסברג. ב-1894 הגיע לניו-יורק, שם ידע רעב ומחסור גם לאחר פירסום ספרו הראשון, 'האחות קארי' 1900 שהיה לאחד מיצירותיו החשובות ביותר. על יצירה זו כתב כי לא ייעדה להיות מוצג ספרותי אמנותי,”

“ספר סוחף שהכוח שלו הוא יותר בעלילה העוצמתית מאשר בכתיבה שנונה או במשפטים אלמותיים, אך בסופו של דבר, גורם גם ללא מעט הרהורים על טבע האדם. בעיקר הביא אותי למסקנה הלא חדשה שמעשים רעים מתבצעים לא רק על ידי רשעים גמורים אלא גם על ידי סתם אנשים רכי לב עם אמות מוסר גמישות. אולי זה החלק המזעזע ביותר בספר. או אולי זה החלק שבו הרגשתי כאב על ה"פושע" הרכרוכי, שהוא גם מאוד אנושי ורחוק מלהיות נבל קלאסי.”

“"ג'ני גרהרדט" נכתב ב- 1911 כ- 14 שנים לפני הספר הידוע ביותר שלו "טרגדיה אמריקאית". כיוון שקראתי כמעט את כל ספריו, ידעתי בוודאות שאוהב גם את הספר הזה ולא התאכזבתי. אמנם שמו של הספר הוא "ג'ני גרהרדט", אך מבחינתי אין היא הגיבורה הראשית של הספר, על אף כי רוב העלילה עוסקת בה. ג'ני היא בתו היפה, בת הי"ח שנים (כך במקור) של גרהרדט, מהגר קשה יום מגרמניה שעוסק לפרנסתו כנפח זכוכית ומצליח לקיים בדוחק משפח”

“קודם כל אני חייבת להתוודות שזהו הספר האהוב עלי ביותר ועל כן אני עשוייה להיות משוחדת בהתייחסותי אליו. קראתי אותו בעבר 3 פעמים בתקופות שונות של חיי בשפה רוסית. קצת חששתי לקרוא אותו בעברית, אך לאחר שעותק של הספר הגיע לידי לא הצלחתי להתאפק. תאודור דרייזר היה (ואולי עודנו) אחד מסופרים הזרים הפופולריים ברוסיה, בעיקר בשל הביקורת הנוקבת שעלתה מספריו על האמריקה הקפיטליסטית של ראשית המאה הקודמת. בכל ספריו”

“רומן רב עוצמה על גורלה של האחות קרי ותמונה מזעזעת של המצב החברתי בארצות-הברית של השנים 1880. תיאודור דרייזר:1871-1945/תיאדור נולד במשפחה מרובת ילדים ואב קשה שרדה בהם באלימות. עבד בעיתונים שונים בסינט לואיס, שיקאגו ופיטסברג. ב-1894 הגיע לניו-יורק, שם ידע רעב ומחסור גם לאחר פירסום ספרו הראשון, 'האחות קארי' 1900 שהיה לאחד מיצירותיו החשובות ביותר. על יצירה זו כתב כי לא ייעדה להיות מוצג ספרותי אמנותי,”

“ספר סוחף שהכוח שלו הוא יותר בעלילה העוצמתית מאשר בכתיבה שנונה או במשפטים אלמותיים, אך בסופו של דבר, גורם גם ללא מעט הרהורים על טבע האדם. בעיקר הביא אותי למסקנה הלא חדשה שמעשים רעים מתבצעים לא רק על ידי רשעים גמורים אלא גם על ידי סתם אנשים רכי לב עם אמות מוסר גמישות. אולי זה החלק המזעזע ביותר בספר. או אולי זה החלק שבו הרגשתי כאב על ה"פושע" הרכרוכי, שהוא גם מאוד אנושי ורחוק מלהיות נבל קלאסי.”

“"ג'ני גרהרדט" נכתב ב- 1911 כ- 14 שנים לפני הספר הידוע ביותר שלו "טרגדיה אמריקאית". כיוון שקראתי כמעט את כל ספריו, ידעתי בוודאות שאוהב גם את הספר הזה ולא התאכזבתי. אמנם שמו של הספר הוא "ג'ני גרהרדט", אך מבחינתי אין היא הגיבורה הראשית של הספר, על אף כי רוב העלילה עוסקת בה. ג'ני היא בתו היפה, בת הי"ח שנים (כך במקור) של גרהרדט, מהגר קשה יום מגרמניה שעוסק לפרנסתו כנפח זכוכית ומצליח לקיים בדוחק משפח”

“קודם כל אני חייבת להתוודות שזהו הספר האהוב עלי ביותר ועל כן אני עשוייה להיות משוחדת בהתייחסותי אליו. קראתי אותו בעבר 3 פעמים בתקופות שונות של חיי בשפה רוסית. קצת חששתי לקרוא אותו בעברית, אך לאחר שעותק של הספר הגיע לידי לא הצלחתי להתאפק. תאודור דרייזר היה (ואולי עודנו) אחד מסופרים הזרים הפופולריים ברוסיה, בעיקר בשל הביקורת הנוקבת שעלתה מספריו על האמריקה הקפיטליסטית של ראשית המאה הקודמת. בכל ספריו”