ביקורת ספרותית על Old Man and the Sea מאת Ernest Hemingway
ספר מעולה

---

סנטיאגו הוא דייג זקן שהמזל החליט לדפוק לו ברז. כבר 84 ימים ללא שום שלל.
הסיפור עוקב אחרי סנטיאגו ועל המסע שהוא נאלץ לעבור כשהוא לבד וקטן וחסר אונים כנגד אוקיינוס אינסופי ועצמתי על סירה שברירית.

יש הרבה מה להגיד על הזקן והים. אחד הדברים היפים, לדעתי, ביצירה הזאת היא האווירה שהמינגוויי הצליח ליצור שנשענת כמובן על סיפורו והתמודדותו של אדם כנגד איתני הטבע, על חוסר האונים של בני האדם כנגד הזמן תוך כדי שהוא נשען על נושאים הנוגעים בכולנו כמו הזקנה כמחלה, הצלחה תבוסה וכישלון, בדידות והפחד מהלבד, כמיהה ל-ביחד, חברות ואהבה כנה וטהורה.
הרבה נשאר איתי לאחר קריאת הספר, חלקם יפים ואופטימיים ואחרים קודרים ופסימיים ואיך לא? כאלו הם החיים.
בני אדם הם עלים נידפים ברוח או אולי, בהשראת הסיפור, סירה קטנה ללא מפרש וללא משוטים בים פתוח. אין לנו באמת שליטה על המסלול בו הרוח בוחרת לקחת אותנו ואין לנו מושג קלוש מה צופן העתיד ולאן נגיע. החיים בלתי צפויים כשם שהאוקיינוס הפכפך וכמו שיש רגעים של שמיים שחורים, סערות וים גבוה שמאיים להפוך להרוס ולהטביע אותנו ושנדמה שאבדה כל תקווה יש גם רגעים של שמיים בהירים לצד בריזות נעימות וקרירות תחת השמש החמה בים שטוח משוחררים מדאגות ומתחים, אושר צרוף.

» ביקורות נוספות של Rasta
» ביקורות נוספות על Old Man and the Sea