ביקורת ספרותית על כלבם של בני בסקרויל - מהדורת 2016 מאת ארתור קונן דויל
ספר מעולה

---

כשניגשתי אל הספר הזה, ההיכרות שלי עם שרלוק הולמס הייתה די בסיסית. כמובן, שמעתי עליו, ואני ממש מכור לסדרה "שרלוק" (שאם עוד לא ראיתם- תראו אם אתם רוצים למות בשלווה), אבל לא קראתי הרבה סיפורים שלו, וגם את אלה שקראתי איני מיטיב לזכור. אז ניגשתי אל הסיפור המפורסם ביותר של הולמס עם מעט חששות ומעט ציפיות, ואני שמח לבשר שלא התאכזבתי. עד מהרה גליתי שמדובר בסיפור מרתק ומעניין, שנקרא בנשימה עצורה.

העלילה עוקבת אחרי שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון שמסתבכים במקרה מסובך מתמיד, מקרה שיש בו מן העל טבעי, המפחיד ומהצמרר. האגדה על כלב הרפאים שרודף את משפחת בסקרוויל הולכת ומקבלת צורה, כשאחד מבני המשפחה נמצא מת ללא הסבר, כשלא רחוק ממנו נמצאת טביעת רגל של כלב ענקי.

ארתור קונן דויל משכיל להשתמש פה בסיפור חלק מהקטעים בסגנון שונה, כגון מכתב או קטע מיומנו של ווטסון, וזה מוסיף לא מעט עניין לעלילה. התעלומות הנוספות והמסתורין מתחברים יחד בצורה מבריקה לסיפור אחד שלם וחף מכל התחכמות מיותרת, המוביל לפיתרון התעלומה המושלם והמספק.

המילה שמתארת יותר מכל את הספר הזה היא "כיף". לא הייתי קורא לזה ספר מדהים, גאוני, פורץ דרך- אבל למעשה הוא גם לא מנסה להיות כזה. הוא פשוט מנסה להעביר את זמנו של הקורא בכיף ותענוג צרוף, והוא מצליח במשימה הזאת באופן מעורר השתאות.

הדבר היחיד שהפריע לי בספר הוא דמותו של הולמס עצמו. משום מה הוא נדחק הצידה לטובת ד"ר ווטסון, שתופס את מרכז תשומת הלב. שרלוק בקושי מופיע, וגם כשהוא מופיע, הדמות שלו לא מתפתחת או נחקרת יותר מדי במהלך הסיפור. אבל לעתים דווקא החולשה הזאת של הספר מעצימה את דמותו של שרלוק והופכת אותו למשהו יותר נשגב ומסתורי. ואולי זאת הכוונה. בין כך ובין כך- הדמות שלו חסרה לי במהלך הספר.

ספר מעניין, מותח, וכתוב היטב. ממליץ.

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על כלבם של בני בסקרויל - מהדורת 2016