“הספר הזה הוא בין היצירות הראשונות שכתבה איין ראנד בצעירותה בהיותה בת 21, אחרי שהיגרה מרוסיה לארצות הברית ששיקפה בעבורה את האינדיבידואליזם והכלכלה החופשית. בהקדמה כתוב שראנד תכננה לפרסם את הספר כסיפור או כסדרה בכתב עת אבל בסופו של דבר הסוכנת שלה שכנעה אותה לפרסם את היצירה בתור ספר.

הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיו של אדם המכונה שוויון 7-2521. שוויון 7-2521 חי בחברה פוסט אפוקליפטית שבה כולם שווים ומכונים אחים ואחיות, כולם בהגיעם לגיל מסויים מקבלים עבודה בידי אנשי המועצה הבכירים על אף הכישרונות והיכולות שלהם. שוויון 7-2521 מקבל את תפקיד מנקה הרחובות ואף שמח על כך. והרי לשוויון 7-2521 יש סוד אפל שהוא מתענה בגללו: הרצון לדעת. שוויון 7-2521 רואה שהוא מוכשר יותר מאחיו ואחיותיו, הוא הבין את כל השיעורים שלימדו ועדיין יש בליבו משאלה כמוסה להתקבל לבית המלומדים, בו ההמצאה האחרונה והכבירה ביותר הייתה המצאת הנר אבל שוויון 7-2521 מגלה משהו ששווה יותר מכל הנרות ביחד. השאלות לא מרפות ממנו, הרצון לדעת יותר על העולם חזק ממנו ומכאן כבר אין דרך חזרה.

'המנון' הוא סיפור מרתק זהו שיר הלל לחירות האדם ולחירות המחשבה. ובתור מישהו שקרא הרבה מן המיתולוגיה היוונית ויש בו אהבה גדולה אליה, הסיפור גם שופע ניחוחות מהמיתוסים היווניים הקדומים ומסיפורו היפה של פרומתיאוס ואהבתו הבלתי נדלית לבני האדם. 'המנון' זה ספר קטן שהוא חגיגה לכל מעריציה של איין ראנד וייתכן גם סוג של הכנה ליצירותיה הגדולות שלה היצירות שהנציחו לראנד את שמה בתרבות האמריקאית ובעולם כולו.”

“ספר מעולה! אחרי שנים של ניסיונות אל מול איין ראנד סוףסוף הבנתי את האני מאמין שלה ואת פילוסופיית חייה, את הרצון שלה להדגיש את האחד ואת חוסר חיבתה המופגן כלפי סוציאליזם. הסיפור ברור, אין בו מטאפורות עמוקות או ניסיונות להסתיר רעיונות מאחורי משפטים עמומים. הדברים נאמרים בפשטות וקיצוניות.
חייב לציין שהדרך שבה הסיפור מסופר היא מהממת בעיני והצלחתי להכנס אליה בתוך שניות, אך היא יכולה להיות מעט מבלבלת עבור אנשים מסויימים.

הגרסה הזאת מגיעה גם עם הקדמה מעניינת שמספרת את סיפורה של איין ראנד, פתח דבר שאחרי מחשבה קלה עדיף לקרוא לאחר שסיימתם את הסיפור והסבר לכך שהגרסה שאנו קוראים כעת היא לא הגרסה הראשונה של הספר שנכתב אי שם ב1937 (הצילו, מדובר בתאריך שעולה רק בשיעורי היסטוריה!).בקצרה, את הגרסה הזאת של הסיפור היא העדכון המשופר והמחודד, לעלילה שעלתה במוחה של איין ראנד לפני שנים, תוך כדי כתיבה של כמעיין המתגבר.

אז אם כבר נתתם צ'אנס לספריה של איין ראנד והייתם צעירים מדי להבין את הנעשה בהם, או שאתם אוהבים ומוקירים את כתיבתה, זהו ספר נהדר (וקצר למדי) שמומלץ לכל הקיצוניים ואלה שבאמצע.

ולסיכום,
--- חצי ספויילר, או ליתר דיוק ציטוט מעולה:


"איני חייב דבר לאחיי, ואיני גובה חובות מהם. אינני מבקש מאיש לחיות למעני, ואיני חי למען אחרים. איני מתאווה לנפשו של איש, ונפשי אינה מושא המאווים של אחרים."”

“איין ראנד הייתה ידועה בהתנגדות שלה לסוציאליזם - הספר הזה גם מתאר למה. לכל רעיון ואידיאולוגיה יש גם את הקצוות הקיצוניים שלה, ככל שזה קיצוני ככה זה אמיתי יותר, וכל היתר מהווה דת וניסיון לרכך את הדבר ולהתאים אותו לחיי היום יום. למשל, אני בטוח שהנצרות בראשית ימיה לא הייתה נראית כמו שהיא היום. שיוויון מהו בכלל בצורתו הרדיקלית ביותר? הרוע הטהור, חוסר ההוגנות, חוסר הרצון להביט למציאות בעיניים ובריחה מן המציאות שלא כך הוא הדבר.

מסופר כאן על בחור נטול שם שקוראים לו ''שוויון 7-2521'' מספר על תלאותיו וכיצד נציגי השיוויון דיכאו את היצירתיות והאינטלגנציה שלו באופן ברוטאלי במיוחד, הוא מאמין שכולם צריכים להיות תמיד אותו הדבר אך לאט לאט מחוויר לו שאולי הוא לא באמת חשב ככה והוא חושב שהוא מקולל, על זה שהוא התברך בכישרונות שיפגעו בשיוויון המדומה של עמיתיו. ''כי כל בני־האדם חייבים להיות זהים. על כותל ארמון מועצת העולם חרוטות בשיש המילים שאנו משננים לעצמנו שוב ושוב בעמדנו בפני פיתוי:

“אנו אחד בתוך כולם וכולם בתוך אחד. אין בודדים אלא אנחנו אחד גדול, בלתי נפרד וקיים לעד.” (עמ' 2).

מגיל 0 חינכו אותו שאין דבר כזה ''אני'' יש רק ''אנחנו''. הוא וידיד נוסף עוסקים בניסויים אסורים ולמה אסורים? כי זה יחלל את השיוויון. הוא מנסה בכל זאת ומגלה את החשמל (מזכיר את הסיפור של פרומתאוס שהביא את האש לבני האדם) הוא מציג את עבודתו בפני מועצת המלומדים העולמית. הם מבועתים עליו כי הוא עשה מחקר לא מורשה, הם תוקפים אותו ואומרים שעליו להיענש. הם רוצים להרוס את תגליתו כדי שזה לא ישבש את תוכניות המועצה העולמית והאשלייה הגדולה. הוא נמלט משם ליער ומתחיל להתפתח ולהיות אנושי, רחוק ממה שהכיר ואת כל השאר יש לקרוא כדי להבין את גודל הזוועה הטמונה ברעיונות אוטופיים וכושלים.

מגיל קטן אני זוכר איך כולנו שרנו ''בעולם שלי אין מלחמות...כולנו ביחד ילדי העולם'' אוה, אחר כך התחלנו להתקדם ולהגיע לאזרחות ולימוד הדמוקרטיה והשיוויון. תמיד קשה היה לי להאמין ברעיון הזה של השיוויון, ולדוגמא: כולם הוכרחו ללמוד את אותם המקצועות ולהצטיין - ורק בשנים האחרונות ממש ללימודים זה השתנה...ועדיין בכמעט כל השיעורים כל אחד היה צריך לרוץ כמות סיבובים מסויימת בפרק זמן מסויים ומספק...כל אחד הוא בסך הכל תלמיד ומי שאידיוט במקצוע מסויים או אידיוט באופן כללי הוא בסך הכל ''מתקשה''...רק היום אני מבין שהאנשים החופשיים יותר הם אלה שהבריזו. אפילו ששרדתי הבנתי שבית הספר הוא בעצם הריסת היוצא מן הכלל לטובת הכלל. שיוויון זהו רעיון מורכב ומסובך שיצאו מקפליו רעיונות אין-ספור.

ולסיכום:

''דוקטרינת השוויון! ...רעל ארסי יותר לא קיים, שכן נראה שהוא מוטף על ידי הצדק עצמו, כאשר הוא למעשה סוף הצדק'' - ניטשה.

ספר מעולה, מעורר מחשבה, מומלץ.”