ביקורת ספרותית על הטהור והטמא מאת קולט

---

ספרון זה הוא היצירה הראשונה שאני קוראת מאת קולט. ראשית אציין כי נטשתי את הקריאה אחרי שישה פרקים מתוך תשעה, 96 עמודים מתוך 147.

ספר זה הנו אישי מאוד ומספר, בקולה של קולט עצמה, על כמה מהדמויות שהיא הכירה בחייה, רובן נשים, רובן לסביות, נשים שכמוה היו חלק מהעולם הספרותי / אמנותי בצרפת בימי ראשית המאה ה-20.
לפחות עד הפרק השביעי, מרבית עמודי הספר מוקדשים לתיאור מפגשיה ושיחותיה של קולט עם ידידותיה אלה, וכן עם שניים-שלושה ידידים גברים.
כתיבתה של קולט מאוד ציורית, לירית. היא משתמשת בהרבה מאוד מטאפורות יפות ומקוריות, ולעתים התחושה היא כי רב הנסתר על הגלוי וכי על הקורא להתייחס לטקסט כמעט כאל פואמה. עליו לקלוט בכוח הרגישות והדימיון את עושר המידע הנמסר לו, המקבל ביטוי מילולי מוגבל, מהסיבות הברורות, מעל דפי הספר. כתיבתה אינה בוטה כלל כי אם, במקומות מסויימים, מרומזת, לפחות בתחושה.

סיפוריה של קולט עוסקים, בישירות ובעקיפין, בנושא העונג, הן הפיזי והן הרגשי. שיחותיה עם הדמויות שהיא מתארת סובבות בעיקר סביב יחסים אינטימיים ורומנטיים.

התקשיתי להחזיק מעמד בקריאת הספר כולו שכן עבורי הייתה פחות מדי עלילה, יותר מדי כתיבה מטאפורית, ופחות מדי כתיבה אישית על עולמה הפנימי של הדוברת עצמה. לא הצלחתי למצוא עניין אמיתי מעבר ליפי דימיונה של המחברת. הרגשתי שהכתיבה מרחפת הרבה פעמים במקום גבוה מדי, אם אפשר לכנות את זה כך, מקום "בטוח", כללי מדי, "נקי" מדי, לא חודר עמוק מספיק ב"בשר החי" של הנושאים המדוברים.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על הטהור והטמא