ביקורת ספרותית על עיקול בנהר (2002) מאת ו. ס. נאיפול
ספר טוב

---

אם כבר השמצתי כהוגן ספר מופת — "לב האפלה" — אז אציע תחליף, עדיף בעיניי, לכול מי שצריך להעשיר את חייו עם רומן על הקונגו.

סלים הוא צעיר הודי מוסלמי, סוחר בן סוחרים מהתפוצה ההודית באפריקה. נוסע, בעקבות הזדמנות, לעיר בג'ונגל איפשהו עמוק עמוק בקונגו, המושבה הבלגית לשעבר שזה עתה זכתה בעצמאות. ושם הוא מתבסס ומתפרנס כשהוא מספק למקומיים מוצרי יסוד. תוך כדי נסיון לשרוד נוכח מצב בטחוני שנד בין תוהו ובוהו לבין שקט שביר.

כל יהודי יזדהה עם סלים. הרי מי הוא סלים אם לא הסבא רבא שלי, מן הסתם גם שלכם? זר. נסבל על ידי המקומיים במידה והוא מביא להם תועלת (קשרי מסחר, ידיעת קרוא וכתוב, מוכנות לסכן הון). מוגן, במקרה הטוב, בחסדי שליט בר חלוף. נחוש בכול זאת לחיות חיים נורמלים ככול האפשר: בְּנוּ בָתִּים, וְשֵׁבוּ; וְנִטְעוּ גַנּוֹת, וְאִכְלוּ אֶת-פִּרְיָן.

בסך הכול ספר הרבה יותר טוב מ"לב האפלה". דמויות מעניינות מכול הסוגים ומפותחות כראוי. תקריות מתוארות באופן שאפשר להבין מה קורה ומי נמצא על הבמה. "צבע מקומי" שהוא יותר מ"אפלה" חד-גונית.

ועוד צ'ופר, למי שרוצה אולי להתאמן קצת: הספר כתוב באנגלית יחסית קלה (וגם זה בהיפוך מוחלט מהזוועה של ג'וסף קונרד!)

» ביקורות נוספות של strnbrg59
» ביקורות נוספות על עיקול בנהר (2002)