ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שישי, 3 באפריל, 2020
ע"י איה
ע"י איה
זהו הדניאל סילבה הראשון שלי.
באתי אליו עם ציפיות גבוהות וסקרנות רבה.
גודל האכזבה כגודל הציפייה.
ולא, זו לא אני, זה הוא. אסביר.
גבריאל אלון הוא ראש "המשרד" ויחד עם צוותו הוא נחוש למצוא את האחראי לשרשרת הפיגועים שפקדה את לונדון ואת פריז בעקבות אירועי 9/11. ברור לו שהאשם קשור לדאעש אבל הוא חייב למצוא קצה חוט ולהתקדם משם.
גבריאל נאלץ לקחת שותפים שביום רגיל לא היה שוקל שותפות איתם כי עקרונותיו ועבודתו אינם מרשים זאת. השותף הוא איש עשיר מאוד, מסעדן ידוע, בעל רשת בתי מלונות וסלב בשל היותו עשיר.
אותו אדם עונה לשם ז'אן לוק מארטל. מתחת למעטה הזוהר מסתתר בעצם סוחר סמים. בזכות קשריו של ז'אן-לוק, מצליח גבריאל להתחקות אחר האשם.
הסיפור מסופר בגוף שלישי מפיהן של שלל דמויות ואני אומרת שלל כי ישנה כמות מטורפת של דמויות. רק אחת מהדמויות סיקרנה אותי וזה כריסטופר קלר.
אנו זוכים לראות שיתוף פעולה בין המוסד לבין סוכנויות הביון המובילות בעולם:, ה- CIA, האם איי 5 והאם איי 6 הבריטיות וכן לבין ה- DSGI הצרפתי.
העלילה נעה בין ישראל, אנגליה, צרפת, מרוקו ואיפה לא. לא אהבתי בכלל את העושר המוגזם בפירוט תיאורי מקומות ואנשים.
עד ל- 53% שקלתי לנטוש ותהיתי מדוע לא עשיתי זאת. מתח לא היה, סקרנות במידה מועטה ובעיקר כדי לדעת מה זיכה את הסופר באהדה הרבה בארץ ובעולם.
אחרי 53% הייתה עליית מדרגה בהתפתחות העלילה ואגיד שעשרים האחוזים האחרונים היו הכי טובים בו וטובי זה מושג יחסי, כן?
ציפיתי ליותר מתח מאשר דיבורים בין האנשים. ציפיתי לתפניות מרעישות. ציפיתי לאקשן שאכן היה אבל במידה זעומה. מתח פסיכולוגי אפילו לא היה לי פה ואני בולעת את הגלולה המרה ואומרת שלקח לי שבוע לסיים מותחן שביום טוב ובלחץ עצומים היה לוקח לי עד שלושה ימים לסיים.
הכתיבה עצמה מלמדת על מוח קדחתני ואני די בטוחה שאילו כתב מותחן פסיכולוגי, זה היה יכול להיות מעולה.
אציין לשבח את התרגום הנהדר ואת העובדה שנעשה עבודה הגהה רצינית על הספר וזה מאוד חשוב.
הבנתי מתקציר הספר (שעולה לכדי סקירה אפילו) שהדמויות שבספר הן דמויות חוזרות מספרים קודמים של הסופר. היו כמה סצנות בספר שהרגשתי שישנה התייחסות לאירועים קודמים אבל זה לא העיב על העלילה הנוכחית.
אז כנראה דניאל סילבה ואני ניפרד כידידים. שמחתי להיחשף לסופר אהוב ומוערך.
אם אתם חושבים שזו דווקא אני ולא הוא, אשמח שתקראו, תתרשמו ותשתפו אותי בדעותיכם. אולי זה התזמון, אולי כי זה הראשון שלו שאני קוראת...אינני יודעת.
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
