ביקורת ספרותית על המשגה הכפול מאת פרוספר מרימה

---

הספר ה-38 במספר בסדרת קלאסי צרפתי קצר, הוא ספרו של מחברה הענק של הנובלה הבלתי נשכחת ״כרמן״, שיצא בסדרת קלאסיכיס בעם עובד ב-97׳.

ז׳ולי היא אישה צעירה ויפהפיה, בת המעמד הגבוה, הנישאת לאיש ההולם את מעמדה מתוך חיבה מסוימת, שחיש קל הופכת לבוז ולסלידה.

מר דארסי הוא דיפלומט צעיר המתיידד עם ז׳ולי בשל דיעות ותחומי עניין משותפים, אך מכיוון שהיא נישאת לאחר, והוא נאלץ לנסוע למזרח לשליחות, דרכיהם נפרדות למספר שנים.

שאטופור הוא מפקד צעיר ויהיר החושק בז׳ולי, ומחזר אחריה ככל יכולתו בתקופות הארוכות שבעלה איננו בסביבה.

כשדארסי חוזר משנות מסעותיו הרחוקים, מתעוררת בז׳ולי אהבה שלא ציפתה לה, והיא מתייסרת ונקרעת בין אופייה המהוגן וה״קורקטי״ מצד אחד, לבין משיכתה לדארסי מצד שני.

זוהי נובלה חכמה, אנושית, המייצגת היטב ובאירוניה מרומזת רבה את ההשלכות הגורליות העלולות להיות לתכונות כמו עקשנות, גאווה וציניות. כתיבתו של מרימה מצויינת והעברית של פרנקל משובחת, כבכל תרגומיו.

למי שלא מכיר את מרימה הייתי ממליצה להתחיל עם כרמן ועם ונוס מאיל (נובלה בהוצאת נהר), אך גם ספר זה מעניין בדרכו ומעיד על הבנה פסיכולוגית מורכבת של נפש האדם.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על המשגה הכפול