ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 בפברואר, 2020
ע"י Tamas
ע"י Tamas
חיוך משועשע התפשט לו על פניי כשקראתי שלמשפחה של אחת הדמויות בסיפור יש עסקי קבורה הכוללים ניקיון וסידור גופות. ולמה? כי לפתע צץ לו זיכרון היסטורי על סיפור התנסותו האומללה של אחי, בהיותו נער צעיר, בעבודת קיץ. מסוג הסיפורים שלא הייתם מתים (סליחה על משחק המילים) להיות זבובים על הגופה, למרות ה"פיתוי" הנורא. ובמה דברים אמורים? ובכן, בנערותם החליטו אחי וחברו לענות למודעת דרושים בעיתון ולהעביר את חופשת הקיץ בשטיפת גופות מתים. כמה קשה זה כבר יכול להיות, חשבו לתומם, להשפריץ עם צינור מים על גופה, שלא לדבר גם על הכסף הטוב שהציעה העבודה. אז החליטו לנסות. מהר מאוד הם הבינו כי לא מדובר רק בל"השפריץ" מים עם צינור, ותוך כדי הכנת גופת המת לרחצה הם לפתע שמעו רעשים מוזרים הבוקעים מהגופה. לא עברה דקה והם נסו על נפשם בבהלה ותוך כדי מחשבה כי המת קם לתחייה. בדיעבד הם הבינו כי לעיתים קורה שגזים המצטברים בגופה משתחררים ויכולים לגרום לקולות ואף לתזוזות. אבל לכו תסבירו את זה לילדים שלא ראו גופה בחייהם וכל מה שרצו זה להרוויח כסף קל. אז "קל" זה לא היה, אבל דבר אחד הם למדו שכסף קל לא צומח על העצים, ובוודאי שלא גונח ומגהק מהמתים...
את הגופות של לינה בנגטסדוטר לא צריך לשטוף ולנקות, שכן הן נעלמות ועכשיו צריך למצוא אותן. פרשת היעלמותה של נערה צעירה, בת למשפחה עשירה, מחזירה חוקרת משטרה, כשלושים שנה אחרי ההיעלמות, לעיירת הולדתה בשוודיה. יחד עם חבר- עיתונאי הם מתחילים לגשש ולשאול שאלות את התושבים, בתקווה לפתור את תעלומת היעלמותם של אנשים בעיירה. צ'ארלי לאגר היא חוקרת המשטרה, גיבורה נשית קשוחה ומתוסבכת כהלכה. חובבת בילויים בברים לאחר שעות עבודה, סקס עם גברים מזדמנים ואת הטיפה המרה ששולחת אותה, בפקודה, לקבל עזרה פסיכולוגית. כנראה שלא פלא ששם משפחתה של הגיבורה הוא 'לאגר'. החקירה חושפת סיפור מסועף, שנוגע בהיסטוריה המקומית של העיירה, ובנימי נפשם הכמוסים של התושבים וחוקרת המשטרה. אנו מתוודעים לחיי הקהילה, לקור הנורא, לדיכאון, לבגידות, לבדידות, ובמיוחד לתרבות הרגלי השתייה. אוהו, וכמה הם שותים, אפילו כקטינים. הסודות מתחילים לצוף מעל פני הקרקע הקרה ככל שהחוקרת מתקדמת בפיענוח התעלומה.
סגנון הכתיבה הוא בשני קולות ובצירי זמן שונים. העבר - סיפורה של פרנצ'סקה, הנערה שנעלמה, המתואר בגוף ראשון, ההווה- סיפורה של צ'ארלי המתואר בגוף שלישי. הסיפור מחזיק מתח בצורה קולחת ומעוררת סקרנות, אם כי לא הכי מפתיע. הוא לא מתמקד רק בחקירה, כי אם גם בדמויות ובסיפורן האישי, מה שמוסיף עניין לעלילה הדי בנאלית.
קראתי כי זהו ספרה השני של הסופרת, כחלק מסדרת ספרים. עבורי זהו ספרה הראשון שאני קוראת והוא עומד בזכות עצמו. אני מניחה כי מי שקרא את הראשון יקל עליו כנראה להבין את ההקשרים והאזכורים לספרה הקודם, אבל לא מחויב המציאות.
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
שלא יהיו אי הבנות לגבי הקריפיות:) אז הספר אינו עוסק בשטיפת גופות. זה אזכור שולי של עסקיה של משפחה של אחת הדמויות.
ואם הקריפיות היא לגבי עבודת הקיץ של אחי אזי אכן כן. עבורי זה זיכרון משעשע, עבורו זהו זיכרון מודחק. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
נשמע קריפי לחלוטין:)
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אם כבר שטיפת גופות, "החיבוק" של מרטין גוליך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
מנקי-גופות??? נשמע ממש מקברי.
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת
