ביקורת ספרותית על סיפורים מכיס אחד מאת קארל צ'אפק
ספר לא משהו

---

עם כל הכבוד ל''מלחמה בסלמנדרות'', אני לא מבין מה כל ההוקוס-פוקוס של רות בונדי סביב הסופר הזה.

רוב הסיפורים האלו הם סתם משעממים. חצי מה''סיפורים'' הללו מדיפים ניחוחות אנטישמיים וסטריאוטיפיים כלפי יהודים, כל מי שניחן בעין חדה יכול לראות אחרי קריאה פשוטה של כשעתיים.
למה היא הייתה צריכה להשיג לדבריה ''לפחות כמה מיצירות צ'אפק מסוחרי ספרים צ'כיים''...ועוד אחרי 40 שנים...תודה על התמיכה!
אוי, כמה רומנטי:

''רגליי הוליכו אותי אל בית הקברות בווישהארד''...בית הקברות הקטן היה ריק מאדם: היינו לבדנו, צ'אפק ואני''...

ופתאום הספר לוחש ''אתה יודע'' קבע האדון ינוביץ, ''שאותי לא כל-כך קל לרמות, הרי לא לחינם אני יהודי, נכון?''.
''שמע אדון ינוביץ, אבל לזרים אני מאמין רק בחמישים אחוז''...
והדובדבן שבקצפת:

''יהודי מסריח כמוך'', רעם האיש בכורסה, ''מה אתה מרשה לעצמך''.

כמה נפלא להנעים את הזמן עם הקובץ הקטן הזה. Get a life רות בונדי. נו יופי שהוא התנגד לקומוניסטים והנאצים שפלשו והחריבו את ארצו, אבל תביני, הוא לא לצידך..על תומש מסריק שמעת?

בקיצור משעמם ומרוח בשנאה קלה, לא משהו מיוחד.

» ביקורות נוספות של אָמוֹן
» ביקורות נוספות על סיפורים מכיס אחד