ביום חורף שמשי בתחילת הצהריים -
בחור נשוי באמצע שנות הארבעים לחייו,
מתיישב ליד שולחן בבית קפה.
הוא מבחין בבחורה צעירה יחסית היושבת לבד בשולחן לידו.
הוא מספר בדיחה לשלושת ילדיו הקטנים
והיא צוחקת.
הוא שואל מאיפה, בת כמה
היא אומרת אתה לא נראה.
"רווקה בלי?"
"כן זה המצב."
"נו ואיך? ולא היית רוצה?"
"כבר ניסיתי הכל. איזה ייאוש. כל הטובים תפוסים ואין ממה לבחור!
הייתי מתחלפת אתך בשנייה, תאמין לי המצב בשוק בכי רע.
מזלך שמצאת."
"מבין אותך... מאתגר להיות לבד. לראות את כל החברות מתחתנות, לשמוע דודות מצקצקות,
להרגיש שאת מפסידה משהו...
אבל תראי, את חופשיה. אף אחד לא אומר לך מה לעשות, אין לך "בוס" על הראש...
ומי שרוצה ת'חופש ואוהב את זה -
אוהב את זה."
לא, תאמין לי, זה קשה ולא רק בגלל מה שאמרת.
אבל אין מה לעשות, לא?"
או...
ביום חורף שמשי בתחילת הצהריים -
בחור נשוי באמצע שנות הארבעים לחייו,
מתיישב ליד שולחן בבית קפה.
הוא מבחין בבחורה צעירה יחסית היושבת לבד בשולחן לידו.
הוא מספר בדיחה לשלושת ילדיו הקטנים
והיא צוחקת.
הוא שואל מאיפה, בת כמה
היא אומרת אתה לא נראה.
"רווקה בלי?"
"כן זה המצב."
"נו ואיך? ולא היית רוצה?"
"אני חופשיה, עושה מה שבא לי. מה רע?" היא מגניבה מבט לעבר הילדים המשחקים.
"הייתי מתחלף אתך בשנייה"
"טוב נו, שלושה ילדים זה מאתגר
אבל מי שאוהב את זה
אוהב את זה."
"זה לא שאני מתלונן והכל, אבל זה לא רק זה.
זה חתיכת קושי... ומה נעשה, חייבים, לא?"
***
חייבים?
לא!
עצם העובדה שאתה רואה מסביבך אנשים שבחרו בסגנון חיים שונה משלך מוכיחה שגם סגנון חייך נבע מבחירה, ולא מ"מה לעשות, חייבים...".
כל אחד מאתנו יכול להסתכל על הטוב בבחירה שבחר או לחפש את הדבר שאין לו.
על זה מדבר הספר "לבחור באושר"
ו...
יכולתי לכתוב לכם מה דעתי על התוכן והסגנון,
אבל אני אתן לספר לדבר בעד עצמו:
"אל תסתכלו עלי ותשפטו (או "תשפיטו")
המשיכו לקרוא ורק אז תחליטו
נכון, כבר קראתם ספרים כמותי.
"הוא רצה להיות רב מכר" תגידו, תרמזו שרק זה מעניין אותי
ובכלל - ספר לא פחות טוב יכולתם לכתוב בעצמכם
אפילו בלי שיש קידומת "דוקטור" לשמכם
כי גם אתם יודעים מה צריך לעשות כדי להיות מאושרים
והעצות האלה עובדות - בעיקר לאחרים.
אז אם תרצו לראות בי אוסף של קלישאות תצליחו
אך אם תרצו לראות בי עזרה ועצה תרוויחו
מצטער - לא אוכל במקומכם לבחור
אך אתם תחליטו אם אהיה לזהב בכיסכם, או לחור.
*ז"א - זה מה שהספר היה אומר אם ספרים יכלו לדבר והם היו מדברים בחרוזים...
נכון שממבט שטחי אפשר להסתכל עליו כספר עצות שיש עוד מיליונים כמוהו בשוק. כפטריות אחרי הגשם צצים כל מיני ספרים שמנסים ללמד אותנו דבר חדש ובעצם חוזרים על מה שידוע לכולם:
מי שמשקיע מצליח
עזרה לזולת עוזרת לעוזר
הלחץ לא בריא
הומור זה בריא
וכו'
אך למען האמת - את הספר הזה (כמו כל ספר בעצם)
הקורא מחליט למה להפוך. אפשר לקרוא אותו כך וגם כך
ולא אוכל להגיד לכם אם לקנות או לא
אך אם כבר נמצא בביתכם ספר זה או ספר אחר המאגד סיפורים ומחקרים
והסברים שונים משיטת הפסיכולוגיה חיובית
תנו לו צ'אנס ונסו להפיק ממנו מה שאפשר.
כי לפעמים - הספר פחות משנה, מה שמשנה זה הקורא!
נ.ב - האם קריאת הביקורת הזו הייתה עבורכם בזבוז זמן במקום לעשות דברים חשובים -
או שהיה לכם חשוב לקרוא אותה?
אתם תחליטו


















