ביקורת ספרותית על משחק ההמתנה מאת ברניס רובנס
ספר טוב

---

בית אבות הוליהוקס שוכן לו באיזור כפרי שבין דובר לקנט, שם מתגוררים חבורה פרועה של קשישים חביבים כל אחד
שלעצמו אבל חתולי קרבות אחד לשני והחיים שישו ושמחו.
על כל החבורה מנצחת ביד רמה אם הבית, אשר לוטשת עיניים לפיסת ירושה שאולי אולי יורישו לה ביום מותם.

חבורת הבריטים המיוחסים, כל אחד ממקומו הוא, בני שמונים פלוס עם קשר קלוש למשפחה, נאחזים אחד בשני בסיפורי רכילות, תככים, עבר מפוקפק, שקרים, התאהבויות ומה לא.

החיים בבית האבות שעל פניו אמורים להיות נינוחים ומסודרים הופכים להיות זירת התגוששות.

בחבורה יש את מר קרוס שממש עושה קרוס על כל שם של דייר שהלך לעולמו לפניו, הוא רוצה להיות השורד האחרון.
גברת סילייה המיוחסת וסחטנית בנשמה.
גברת בלמי הדיכאונית.
גברת ת'אקרי הסכסכנית.
גברת פינברג ההודיה.
גברת גרין השקרנית.
מר מקפירסון, סקוטי גהה ומר רופוס
ועוד דמויות צבעוניות שחיות או מתות בקרב החבורה העליזה.

משחק ההמתנה מתחיל.... ומה יש לנו כאן, מות טבעי או לא...
סחיטה באיומים או לא....
חיי אהבה סקס שקרים סטיות או לא....
עבר מסתורי או כן כן.....
לא משעמם לרגע ב הוליהוקס....


ספר קומי, אפל, משעשע, מטריד מבדח ורציני כאחד. כתמהיל הדיירים כך תמהיל התחושות שהספר מעורר.
ספר נהדר חד ושנון כאחד.
תהנו ממנו מאד

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על משחק ההמתנה