ביקורת ספרותית על שלג על עצי הדובדבן - סיפורי האוטורי #2 מאת ליאן הרן
ספר לא משהו

---

בניגוד לספר הקודם שהיה איזשהו מתח ממשי לחיסולו של השליט, בספר הזה ישנה תחושה של מריחה.
כאילו שהסופרת החליטה שיהיו 3-4 ספרים וכדי לנפח את העלילה לכמות כזאת של ספרים, החליטה שספר הביניים יהיה רק ספר מגשר.
הסיבה לכך היא שאם מנתחים לעומק את העלילה אין פה שום חידוש רציני כלשהו בהשוואה לספר הקודם. הכי גרוע הוא שאין שום משהו שסוחף/מדרבן אותך לקרוא את הפרק הבא .
מוטיבים של בריחה מאויב ולמידה של התמחות חוזרים כאן שוב כפי שהיה בספרים הקודמים והחמישי. לכן אולי זה הגורם לשעמום בעלילה והורדת המתח. כי מרגישים תחושה של de ja vu .
המהפך של קאדה מאישה כלואה ומסכנה למנהיגה יוזמתית נעשה חד מדי ולא אמין בעליל. בכל זאת קצת קשה לראות איך דמות שכל חייה חייתה בפחדים, לפתע תופסת בעלות והופכת לסוג של שליטה שמצווה על גברים ומחלקת פקודות.
הספר כתוב בצרה קלילה וקולחת כך שאני מאמין שרוב מי שיסיים לקרוא את הספר ימשיך לספר הבא בסדרה.
מאידך, אני ממש מבין את אלו שאחרי קריאת הספר הזה, יניחו אותו בצד ויחליטו שהמשך עלילותיו של טקאו כבר לא בראש מעייניהם.

» ביקורות נוספות של רמי כהן
» ביקורות נוספות על שלג על עצי הדובדבן - סיפורי האוטורי #2