ביקורת ספרותית על אי זוגי מאת רעות אקשטיין-בלום
ספר מעולה

---

מסתבר שיש בונוס כשאתה קורא ספר של סופר/ת שלא עפ"י סדר יציאתם לאור. אל הסופרת התוודעתי בספרה השני- מפתח אפס. אהבתי את הכתיבה שהזיזה בי דברים. אהבתי את הכנות שבכתיבה שלא הצטרכה לעטות על עצמה גלימות של נחמדות וחנפנות כדי לכבוש את לב הקורא. היא עשתה את זה בכתיבה ישירה וחשופה ונחתה הישר בלבי. ואז גיליתי לשמחתי שיש לסופרת ספר קודם. ואם זה היה הפוך, והייתי קוראת לפי הסדר הייתי אומרת שיש למה לצפות בספר השני. ולהפתעתי הגדולה כבר בספר הזה, שהוא ספרה הראשון , שמחתי לפגוש בשתי נובלות מגובשות שמובאות בכתיבה בשלה ומהודקת. וכן- גם פה- בכתיבה שנכנסת ללב.

בנובלה הראשונה מסופר על מקסים, חייל בודד משוחרר עולה מחבר העמים העובד כמתדלק בתחנת דלק במסגרת עבודה מועדפת. מקסים מתנהל לבדו בעולם. אין לו משפחה ולא קורת גג תחת ראשו או כמו שהוא אומר: "חייל בודד שמשתחרר לוקחים לו את החייל ואת כל התנאים, נשאר רק הבודד." (עמ' 12)

חייו מקבלים תפנית כשיום אחד נכנס רכב לתחנה כשמאחורי ההגה יושבת אישה יפה- הגר- והיא, יש לה הצעה לא שגרתית למקסים.

בנובלה השניה מסופר על משולש אהבה גם הוא לא שגרתי. רקפת ועופר הם זוג קיבוצניקים נטולי ילדים. רקפת רופאת השיניים של הקיבוץ. יום אחד נכנס למרפאה בן. בן עשה עליה מארצות הברית. רקפת מזמינה את בן לחדרם לקפה של אחר הצהריים, ומהקפה הזה התפתחה מערכת יחסים לא שגרתית.

בשתי הנובלת הגיבורים הם זרים המנסים להיטמע בחברה הישראלית. מקסים מתקשה לעיתים למצוא את המילים הנכונות, ואילו בן שהוא כן מתקשר בצורה טובה, צריך להתרגל למרחב אחר. מהאנונימיות היחסית של החיים באמריקה, אל תוך חברה קיבוצית מסוגרת שעיניה תמיד בולשות אל ועל האחר, שלא חוסכת את שיפוטה וצקצקנותה.

לאהבה פנים רבות, והזוגיות- הרבה תבניות יש לה. רעות אקשטיין בלום יוצאת מהנוסחתיות הקבועה ומציעה לקוראים אלטרנטיבה אחרת. אמיצה נועזת ולא שגרתית, אבל בהחלט אפשרית. והסיפור אי-זוגי הוא אחד ממשולשי האהבה היותר יפים שקראתי. כי הוא לא נכנס לשום קיטלוג. הוא יוצא מהמסגרת והוא חופשי, והוא מראה שאפשר אחרת.

אהבתי את השמות שהסופרת נתנה לסיפורים. הם מדייקים את התוכן בשתי מילים, ויש בהם שיחוק.

מה לא אהבתי? שלא בא לי לחכות יותר מדי לשלישי שלה.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על אי זוגי