מסתבר שיש בונוס כשאתה קורא ספר של סופר/ת שלא עפ"י סדר יציאתם לאור. אל הסופרת התוודעתי בספרה השני- מפתח אפס. אהבתי את הכתיבה שהזיזה בי דברים. אהבתי את הכנות שבכתיבה שלא הצטרכה לעטות על עצמה גלימות של נחמדות וחנפנות כדי לכבוש את לב הקורא. היא עשתה את זה בכתיבה ישירה וחשופה ונחתה הישר בלבי. ואז גיליתי לשמחתי שיש לסופרת ספר קודם. ואם זה היה הפוך, והייתי קוראת לפי הסדר הייתי אומרת שיש למה לצפות בספר השני. ולהפתעתי הגדולה כבר בספר הזה, שהוא ספרה הראשון , שמחתי לפגוש בשתי נובלות מגובשות שמובאות בכתיבה בשלה ומהודקת. וכן- גם פה- בכתיבה שנכנסת ללב.

בנובלה הראשונה מסופר על מקסים, חייל בודד משוחרר עולה מחבר העמים העובד כמתדלק בתחנת דלק במסגרת עבודה מועדפת. מקסים מתנהל לבדו בעולם. אין לו משפחה ולא קורת גג תחת ראשו או כמו שהוא אומר: "חייל בודד שמשתחרר לוקחים לו את החייל ואת כל התנאים, נשאר רק הבודד." (עמ' 12)

חייו מקבלים תפנית כשיום אחד נכנס רכב לתחנה כשמאחורי ההגה יושבת אישה יפה- הגר- והיא, יש לה הצעה לא שגרתית למקסים.

בנובלה השניה מסופר על משולש אהבה גם הוא לא שגרתי. רקפת ועופר הם זוג קיבוצניקים נטולי ילדים. רקפת רופאת השיניים של הקיבוץ. יום אחד נכנס למרפאה בן. בן עשה עליה מארצות הברית. רקפת מזמינה את בן לחדרם לקפה של אחר הצהריים, ומהקפה הזה התפתחה מערכת יחסים לא שגרתית.

בשתי הנובלת הגיבורים הם זרים המנסים להיטמע בחברה הישראלית. מקסים מתקשה לעיתים למצוא את המילים הנכונות, ואילו בן שהוא כן מתקשר בצורה טובה, צריך להתרגל למרחב אחר. מהאנונימיות היחסית של החיים באמריקה, אל תוך חברה קיבוצית מסוגרת שעיניה תמיד בולשות אל ועל האחר, שלא חוסכת את שיפוטה וצקצקנותה.

לאהבה פנים רבות, והזוגיות- הרבה תבניות יש לה. רעות אקשטיין בלום יוצאת מהנוסחתיות הקבועה ומציעה לקוראים אלטרנטיבה אחרת. אמיצה נועזת ולא שגרתית, אבל בהחלט אפשרית. והסיפור אי-זוגי הוא אחד ממשולשי האהבה היותר יפים שקראתי. כי הוא לא נכנס לשום קיטלוג. הוא יוצא מהמסגרת והוא חופשי, והוא מראה שאפשר אחרת.

אהבתי את השמות שהסופרת נתנה לסיפורים. הם מדייקים את התוכן בשתי מילים, ויש בהם שיחוק.

מה לא אהבתי? שלא בא לי לחכות יותר מדי לשלישי שלה.

בישוב מגורי בכניסה לספריה העירונית יש מדף מרכזי המכיל ספרים ישראלים חדשים ולצידו מדף נוסף של ספרים ישראלים מומלצים. אני מגיע לביקור בספריה כפעם בחודש, אוהב דווקא ספריות עירוניות כי אולי זה סוג של תרבות שצריך לשמר אותה, ספרים וספריות. אני בכלל נהנה מזמן הספרייה שלי כרגעים טובים של תנועה לא מאורגנת במחשבות, להציץ בספרים לקרוא כמה מילים, להתחבט ואז לאסוף איתי מספר ספרים.

לרוב אני מגיע לספריה שבטלפון ניד שלי רשימת ספרים שאותה אני אוסף באדיקות אבל כמעט תמיד אני יוצא מהספרייה עם ספרים אחרים. ככה זה תמיד אני מופתע מחדש אולי כי אני סוגר מאד מהר ספר שלא בא לי עליו. לא משקיע דקה מיתרת במה שלא מדבר אלי. זמנים קצרים.

תמיד אני מתעכב על מדף הספרים הישראלים החדשים ולשמחתי תמיד המדף פעיל עם המלצות ותנועה. ושם אני מגלה אוצרות. במדף הזה התוודעתי לנעמה דעי וצערו העתיק של הירח הנפלא. הכרתי את השופט של שי אספריל ואת הדרך לוראנסי המעולה של אמנון יובל ועוד לא מעט ספרים.

אני מאד אוהב ספרות ישראלית, יש בה את כל מה שאנחנו באמת וזה יופי. והפעם על המדף בלט ספר של סופרת בשם רעות אקשטיין בלום. וואלה לא הכרתי. עשיתי גוגל וראיתי שהיא הוציאה שני ספרים ואי זוגי הוא הראשון שלה. ראיתי ביקורות מפרגנות ובהחלט נראה מעניין אז לקחתי כמובן.

אני קורא הרבה. בהפסקות בעבודה. סתם מול השמש ושאני בימי כתיבה אני צורך הפסקות קריאה ולאחרונה אני קורא לא מעט. והשבוע קראתי בעניין רב את הספר אי זוגי . מדובר על ספר שיש בו שני סיפורים ארוכים. סיפורים מעולים שנכתבו בכתיבה כובשת ומרתקת. לא אספר על העלילות של הספר רק אומר שמדובר בספר מצוין המספר על זמני אהבה בכתיבה לא מתחנפת. כתיבה רכה ועזה יחד, שורפת ומזדהה ובעיני גם מאד מתריסה( ואני מת על התרסות).הספר בהחלט לא מתחנף. הוא עז ומכמיר יחד. הסיפור הראשון שרף לי את הלב בכמה שהוא טוב ומדויק עלינו ועל הזמנים שלנו.

אני מתעסק בכתיבה ויש לי הרבה אהבה לכתיבה של מילים שנראה כאילו נכתבו ללא השהיות, אבל מאחוריהם מתקיימת עבודה מעמיקה ומחשבה עמוקה. הספר הזה הוא מסוג זה ובהחלט ספר ישראלי מעולה שלא עושה יותר מידי הנחות. ממש.

וגם ממליץ על ספריות ועל ספרים ישראלים שקצת בועטים וזה יופי גדול.

ספר ביכורים מקורי ומעניין המכיל שתי נובלות שהמשותף ביניהן הוא החיפוש אחר האהבה, הרצון לצאת מהבדידות והשיגרה ולנהל חיים מלאי משמעות.

הכתיבה זורמת, מלאת תעוזה והגיבורים מעוררים הזדהות. שני סיפורי אהבה מאד לא שיגרתיים ומעוררים המון מחשבות.

הנובלה הראשונה מספרת על חייל בודד שהשתחרר מהצבא ועובד כמתדלק. הוא עובד מסביב לשעון, כולל בימי שישי בלילה, כדי שיוכל להישאר לישון בתחנה מכיוון שאין לו דירה.
יום אחד נכנסת לתחנה, הגר, אישה סקסית בעלת ג'יפ והיא משכנעת אותו לבוא איתה. הגר מסתירה משהו שלא ניתן לראותו כשהיא נוהגת במכונית.
היא לוקחת אותו לביתה ומשתמשת בו כדי לספק את צרכיה המיניים ובתמורה נותנת לו לגור איתה.
אבל מהר מאד היא מגלה כי יש לה אליו רגשות. גם הוא מתלבט בקשר לרגשותיו כלפיה.
היחסים ביניהם לא ברורים, הם עוברים משברים, מקנאים זה לזו למרות שהקשר ביניהם הוגדר מלכתחילה כקשר לא מחייב.

הנובלה השנייה מתרחשת בקיבוץ. רקפת ואורי הם זוג נשוי שנמצא בשיגרה בחיי הנישואין. רקפת היא רופאת שיניים.
יום אחד נכנס למרפאה בן, מתנדב שבא לטיפול. רקפת מזמינה אותו להתארח בביתם והם הופכים לשלישייה. הם חיים ביחד כמו שזוג חי, מנהלים משק בית, משוחחים, מטיילים, עושים סקס, רק שהם שלישייה.

מערכת היחסים בשלישייה מאד מורכבת, היא כוללת רגשות קנאה מול רגשות אהבה.
כמובן יש המון רכילות בקיבוץ סביב השלישייה המוזרה אבל זה לא מפריע להם בחייהם.
בהמשך בן ואורי ממציאים מתקן לשלג והשלישייה נוסעת לחו"ל כדי לשווקו ויש עוד המון התפתחויות בהמשך.
הנובלה הזאת יפהפיה ומאד מקורית, מעוררת המון מחשבות ותהיות על מושג האהבה והזוגיות.

שני סיפורים מיוחדים ומעניינים על גיבורים ארץ ישראליים בודדים ושונים שמחפשים אהבה ומשמעות לחיים.

ממליצה בחום!