קראתי את הספר במקביל לצפייה בסדרה סביב אותו נושא (ד"ר פוסטר) והרגשתי שג'מה מהסדרה ו-ונדה מהספר התמזגו לדמות אחת. בשניהם התא המשפחתי קורס ומתנפץ בקול גדול.
ונדה וסנדרו נשואים מזה 12 שנים והורים לשני ילדים. השגרה הזו מתערערת כשסנדרו מחליט לעזוב את הבית ולעבור לגור עם לידיה המאהבת. ונדה היא אישה קשה ונוקשה, חיה על גבול הסגפנות, חוסכת ומקמצת ולא רק בחומר- גם ברגשות, במילים טובות, ויש לה כללים נוקשים בכל הנוגע לניהול הבית.וסנדרו רוצה לברוח מכל אלו. כי לידיה היא לא רק הפרי האסור. היא כרטיס הכניסה שלו לעולם אחר, עולם נטול ילדים וחף מכל מחויבות. סנדרו לא רואה במעשה שלו בגידה. ההפך! הוא חושב שאם הוא לא יהיה נאמן לעצמו, ולא ילך אחר צו ליבו- זו בגידה. בגידה בעצמו. מעניין..
הספר מחולק לשלושה חלקים. את החלק הראשון מספרת ונדה בצורת מכתב ששלחה לסנדרו לאחר שעזב את הבית המשותף. החלק השני מסופר מפי סנדרו, ואת החלק החותם את הספר מספרים הילדים של בני הזוג שהם כבר אנשים בוגרים.
זהו סיפור על זוגיות, משפחה, וחיי נישואים. על הדרך שהובילה ובגידה ונטישה, ועל הדרך חזרה לחיק המשפחה. זרע הפורענות ששתל סנדרו גדל והפך לעץ גדול. אך לא בטוח שהעץ הניב פרי הראוי למאכל.
אהבתי את בחירת השם לספר, ההקבלה של שרוכים לזוגיות ולחיי נישואים היא יפה וחכמה. דומניקו סטרנונה הוליך אותי לכל אורך הסיפור בדרך מסויימת, הראה לי את הדרך לדלת, אך כשפתחתי אותה- לא צפיתי את ההפתעה שחיכתה לי שם. ההלם היה מוחלט.
מי שעושה את הלקטורה לספריה הקטנה של כתר עושה עבודה מצוינת. צריך עין חדה וידענית , כמו גם היכולת להמר ולהחליט על הספר המנצח. מה ייכנס לסדרה, ומה ייוותר בחוץ. בעוד שרמת הדיוק הנדרשת בספר קצר היא הכרחית- בספר באורך רגיל היא יכולה להיעדר. בספר קצר אתה צריך להיות צלף. כי אם החטאת- הספר התפספס.
ובספר הזה ללא ספק הצלף דייק. בול פגיעה.


















