• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

מאת אלכס מיכאלידס

הביקורת של מורן

תמונה של מורן
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

מאת אלכס מיכאלידס

הביקורת של מורן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של מורן
הוצאה לאור:פן + משכל
שנת הוצאה:2019
סדרה:פרוזה
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
מוריה
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 6 שנים

“אגדיר את "המטופלת השקטה" כטוב. אמנם די מההתחלה ועד לרבע האחרון של הסיפור הייתי בטוחה שאני יודעת מה”

23/66
ביקורות על המטופלת השקטה
הבאה
לורי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 6 שנים•2 דקות קריאה

״ אנחנו מורכבים מחלקים שונים, חלקם טובים, חלקם רעים: ונפש בריאה יכולה לשאת את האמביוולנטיות הזאת וללהטט עם הטוב והרע בעת ובעונה אחת. מחלת נפש נוגעת בדיוק בחיסרון של אינטגרציה כזאת- לבסוף אנחנו מאבדים את מגע עם חלקים לא מקובלים בעצמנו״ ( ע״מ 49)
ואכן, בספר ניחשף למחלת נפש ובאופן התבטאותה השונות: מה גורם למחלה להתפרץ? עד כמה העבר משפיע על התפרצות המחלה?
אלישה, אומנית ידועה, מגיעה למוסד פסיכיאטרי בעקבות רצח בעלה, שאהבה עד כלות וחוותה עמו זוגיות פוריה ואיתנה, אם כך, מדוע רצחה אותו?
לאחר ביצוע הרצח, אלישה מחליטה לשמור על שתיקה מוחלטת ולא לשתף אף אחד בפרטי המקרה.
אף אחד לא מצליח לשבור את השתיקה שלה! בעיקשות נחרצת אלישה לא פוצה את פיה.
תיאו, פסיכולוג, שבעצמו סוחב כמה צלקות מהעבר, מעוניין לשבור את שתיקתה של אלישה ולנסות לטפל בה
תיאו יעשה הכל ע״מ לחשוף את נבכי הנפש של אלישה.
הוא ינסה לאט לאט לשבור את השתיקה של אלישה ולגלות מה הוביל אותה לרצוח את בעלה האהוב.
הספר רשום בצורה קולחת, סוחפת, מסקרנת ומעניינת.
הסופר מכניס אותנו לתוך דלתותיו של המוסד הפסיכאטרי וחושף פרטים אודות האינטראקציה בין המטפלים למטופלים.
כאשר, האינטראקציה המובילה שמתוארת היא בין אלישה לתיאו.
התחכום של הסופר בספר והשתלשלות האירועים המפתיעה גורמת לך לחשוב ולתהות על תוכנו לאחר סיומו.
זה לא עוד ספר מתח- זה הספר מתח שלא תוכלו לעצור כשתתחילו לקרוא!

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של זלי
זלי
תמונה של שם עט
שם עט
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של Mira
Mira
תמונה של באבי
באבי
תמונה של dina
dina
תמונה של Nightgale
Nightgale
12קוראים|גיל ממוצע56|58%נשים

על המבקרת

תמונה של מורן

מורן

חברה מזה 13 שנים
25 ביקורות•1 נבחרות•161 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות קלאסית
תמונה של מורן
מורן
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות25
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה161
דירוג ממוצע4.1 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת16מתח ריגול והרפתקאות4ספרות קלאסית1

דיון על הביקורת

3 תגובות
מורי
מורי•לפני 6 שנים

אולי למי שממש לא קרא ספרים רבים מאחת עשרה אצבעותיו.

מ
משולם•לפני 6 שנים

למנה מחשבות למה????

זה ספר של חמישה כוכבים נוצצים ומסנוורים ממש!!!
מורי
מורי•לפני 6 שנים

גם אני קורא אותו עכשיו. לא יודע עוד עד כמה אקטול אותו.

3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של מורן

ימי הנטישה

ימי הנטישה

אלנה פרנטה

אל ימי הנטישה, הגעתי בעקבות אהבתי לסופרת אלנה פרנטה.
הספר מתאר את ההתמודדות של אולגה עם עזיבת בעלה לפתע.
אולגה נאלצת להישאר בביתה עם שני ילדיה והכלב שלה מסוג זאב, כל הנטל במטלות הבית, בגידול הילדים, הוצאת הכלב, תשלום חשבונות עובר אליה- כל זאת קורה כרעם ביום בהיר.
הספר מתאר בצורה מלנכולית, התמודדות של אישה, שננטשה על ידי בעלה ואינה מסוגלת להמשיך הלאה ומנסה בכל דרך להשיב את בעלה אליה.
מצאתי את הספר מאכזב, הרגשתי שהסיפור הולך סחור סחור ואינו מתקדם ואף משמעמם.
לאורך עמודים שלמים, הסופרת תיארה את התמודדותה של אולגה עם המנעול בדלת, תיקונו וקילקולו החוזר- לטעמי קצת מתיש.
בניגוד לרומנים הנפוליטניים, ספר זה אינו סוחף ואינו נחקק בזיכרון.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורן
האישה בחלון

האישה בחלון

א. ג'. פין

הסופר מזמין אותנו למסע אל תוך נבכי אישיותה של אנה, הדמות הראשית בספר.
אנה מאובחנת באגורפוביה, חרדה משהייה במקומות ציבוריים, וכתוצאה מכך אנה כולאת את עצמה בביתה הגדול שבניו יורק
ואינה יוצאת ממנו.

ע״מ להעסיק את עצמה בשעות היום היא מתכתבת עם אנשים אחרים, שמאובחנים באגורפוביה ומנסה לעזור להם
מעצם היותה פסיכולוגית שעזרה לילדים להתמודד עם משברים היא מנתבת את הכישרון הזה לעזרה לאנשים, שסובלים מאגורפוביה.

בין היתר, אנה מבלה את יומה בהצצה דרך החלון לביתם של אנשים אחרים ומפתחת אובססיביות בחייהם ובכל מעשיהם היומיים.

מידי פעם, אנה משוחחת עם בעלה לשעבר אד וביתה אוליביה, שניהם כבר לא גרים איתה.

מה הוא הגורם שהוביל את אנה להיות אגורפובית?

מה גרם לאנה ואד להיפרד?

מה אנה מגלה על השכנים שגרים מולה מעבר לפארק?

לפניכם, מותחן פסיכולוגי עשיר!

מתפתח למקומות, שאינם צפויים.

יש בספר הזה הרבה מעבר להתמודדות של אישה אגורפובית עם חרדה ממקומות ציבוריים.

בהצצה של אנה לעבר ביתם של השכנים, ייחשף סיפור שלם, שיצטלב עם עולמה של אנה.

ממליצה בחום!

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורן
ללא עקבות

ללא עקבות

היילן בק

יש ספרים, שאני לא יכולה לעזוב עד שאני לא מסיימת אותם, שמרטיטים כל נים בגוף.
ללא עקבות, הוא אחד מהספרים הללו, שסוחפים אותך מהרגע הראשון!
אודרה, הגיבורה הראשית, אם לשני ילדים: שון ולואיז בורחת מבעלה, שמתעלל בה פיזית ומנטלית.
אך האלימות והרוע אליהם נחשפת אודרה תגיע מכיוונים נוספים, שאינם צפויים.

אודרה נעצרת על אחזקת סמים.
ובעת מעצרה, ילדיה נלקחים ע״י השוטרים.
אך לאחר מכן, יטענו השוטרים שלא היו ילדים איתה באוטו כאשר נעצרה.

החל מרגע זה, תחל טלטלה עצומה, אודרה תואשם בחטיפת ילדיה.
רשויות החוק לא יאמינו בחפותה וירצו להביא לכך, שתישאר מאחורי הסורגים.

אל חייה של אודרה ייכנס דני, שאשתו ובתו חוו את אותה טראומה נוראית, ובעזרתו היא תעשה הכל כדי להשיב את ילדיה אל חיקה.

אז מי אשם בחטיפת הילדים שלה? ומה הסיבה לחטיפתם?

ומה ניתן לעשות, שכולם בסביבה מאשימים אותך בפשע, שלא ביצעת?

היילן בק, הסופר יגולל את סיפור המצמרר הזה וישאיר אתכם במתח לכל אורכו!

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורן
רכבת הבוקר לפריז

רכבת הבוקר לפריז

ז'אן-פיליפ בלונדל

סיפור על מפגש של מישהו מהעבר , שאינו רצוי במיוחד , במהלך נסיעה משותפת ברכבת.

מצאתי את הסיפור כחביב, ותו לא.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורן
סיפורי חייו של מר פיקרי

סיפורי חייו של מר פיקרי

גבריאל זווין

״כל מה שאתה צריך לדעת על אדם כלשהוא יתגלה לך רק אם תשאל אותו שאלה אחת ויחידה: איזה ספר אתה אוהב?״
ואכן, מר פיקרי מנהל חנות ספרים באי אליס , בוחר את האנשים סביבו לפי אהבתם לספרים .
הוא מרבה להזכיר דמויות מספרים, שקרא בסיטואציות שונות שנתקל בהן לאורך סיפורו.

לאחר שאיבד את אשתו ניק, שמתה בתאונה, יקבל שתי אהבות חדשות בדמות ילדה ואישה, לשתיהן זיקה ואהבה גדולה לספרים , ובאמצעותן הוא ילמד את משמעות המילה ״אהבה״.

לאורך קריאת הספר, הרגשתי שהעלילה צפויה מידי.
ספר קליל אך לא סוחף.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורן
חדר הפלאות

חדר הפלאות

ז'וליאן סַנדרֶל

אל עטיפת הספר ,המנצנצת בשלל צבעים, הגעתי בשקיקה!

כל כך הרבה צבעים פזורים בסיפור , שהיה יכול להיות כל כך עגום ועצוב.

אבל, הסופר הצרפתי ז׳וליאן סנדלר , נותן לסיפור הזה נופך אחר ושונה.

הסיפור מתאר אמא , שבנה היחיד , לואי, עובר תאונה קשה וכתוצאה מכך נכנס לתרדמת .

שישים העמודים, הראשונים בהחלט עצובים אך לאחר מכן האמא , תלמה, מוצאת פנקס משאלות של לואי , חלומות שמעוניין להגשים עד ליום מותו ,דברים בהחלט הזויים , שאופיינים לילד בגיל העשרה .

אימו , מחליטה להגשים את החלומות שלו ולתעד אותם במצלמה , והתוצרים יוקרינו במקרן בחדרו בבית חולים , וכך , מחדר משמים , שעל קירו מתנוסס טפט ולצד המיטה וילון , מראות שחוזרים על עצמם כל יום-החדר יהפוך באמצעות הקרנת חלומותיו של לואי לחדר הפלאות.

תלמה מאמינה ,שבכך שישמע את החלומות שלו מתממשים , לא יהיה מוכן לוותר על החיים ויעשה הכל ע״מ להיאבק ולשרוד.

תלמה בהמון תעוזה , אומץ , תקווה תעקוב אחר כל שורה בפנקס המשאלות ותעשה הכל ע״מ ליישם את החלומות של לואי.

אני אומרת, וואו !! ספר שבהחלט מעניק פרספקטיבה מיוחדת לחיים , רשום בצורה כל כך מושכת ושובת לב.

אני מאוד אוהבת את התוצרים של הצרפתים , את החשיבה השונה שלהם בכתיבה וגם הפעם לא התאכזבתי.

ממליצה בחום!!!

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורן
איידהו

איידהו

אמילי רסקוביץ'

אל ספר הביכורים של אמילי רסקוביץ׳ הגעתי מכתבה במדור ספרים של ידיעות אחרונות לאחר שזכה בפרס דבלין .
העלילה , שתוארה סקרנה אותי, אמא שרוצחת את ביתה, מה הסיבה לכך?
הסיפור מתרחש באייהדו , מקום נידח בארצות הברית .
מגוללת את סיפורן של כמה דמויות מרכזיות : ג׳ני האמא , וויד האבא , אן שמתחתנת עם וויד לאחר גירושיו מג׳ני , מאי וג׳ון בנותיהן של ג׳ני וויד ואליזבת שותפתה של ג׳ני בתא בכלא.
אהבתי שהסיפור מסופר לא רק מעיניה של דמות אחת אלא ממספר דמויות, מה שעוזר להבין את המאייפינים של הדמות ולהתחבר אליה.
בנוסף , הספר מתרחש בתקופות שונות , דבר השופך אור על הדמויות מלפני המקרה ולאחר שהתרחש.
אן מתחתנת עם וויד לאחר שמתגרש מג׳ני , שרצחה את ביתם מאי
בעת הזו , וויד מתחיל לחלות במחלת האלצהיימר ולמעשה אינו זוכר הרבה ממה שקרה
אן , באהבה חסרת פשרות מנסה להבין את השתלשלות האירועים
ונתקלת בלא מעט קשיים לצורך כך מפאת מחלתו של וויד.
אלצהיימר היא מחלה איומה! במקרה של וויד היא נתנה לו מעט חסד בשיכחה של האימה , שהתרחשה בחייו .
סך הכל , הספר רשום יפה ויוצר עניין בקריאתו, מאוד מסקרן לדעת מה קרה לכל אחת מהדמויות בעקבות מקרה הרצח.
השתוקקתי במהלך כל הספר לקבל תשובות למה שגרם לי מלכתחילה להשאיל את הספר מהספרייה , מה הסיבה לכך שאמא רוצחת את ביתה?
לצערי , לא קיבלתי תשובות להרבה סימני שאלה , שנותרו ללא מענה.
סוף פתוח בספר יכול להיות דבר מרתק , במידה והסופר משאיר עקבות ואתה צריך/ה לתת את המענה עליהם ולמצוא לאן הן מובילות.
פה לא הרגשתי שהיו עקבות מה שגרם לי לתחושת אכזבה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורן
הלבד הגדול

הלבד הגדול

כריסטין האנה

״ ספרים הם אבני הדרך של חיי. יש אנשים שמתעדים את עברם בתמונות משפחתיות או בסרטונים ביתיים. לי יש ספרים. דמויות. מאז שאני זוכרת את עצמי ספרים היו המקום הבטוח שלי. קראתי על מקומות שאני בקושי יכולה לדמיין ושקעתי במסעות לארצות זרות שנועדו להציל נערות שלא ידעו שהן בעצם נסיכות״ ( מתוך הספר מתואר ע״י לני)

לני גיבורת הספר ומשפחתה עוברים לגור באלסקה מתוך מחשבה , שהמקום ישפר את מצבו הנפשי של אביה , שהיה שבוי במלחמת ויטנאם ובשחרורו הפך לאדם שרוי בסיוטים ובפחדים.
המשפחה ( לני, אימה ואביה) מגיעים לאלסקה הרחוקה והמנוכרת ומנסים להיטמע במקום הכל כך רחוק מהציוויליזציה מסיאטל, שחיו בה לפני.

לני היא סך הכל ילדה בת 13 , שמקווה למצוא יציבות , קורת גג ואבא שיודע לשלוט במצבי הרוח שלו

אבל החורף באלסקה הוא קשה ואכזרי
הסכנות אורבות מעבר לכל פינה
ומותר לטעות רק פעם אחת
בטעות השניה ככל הנראה המוות יארוב מעבר .

החורף באלסקה מוציא מאביה את כל הזעם שלו , הפחדים שלו צפים מעלה וע״מ לספק את ייצר הכעס ולתת לו ביטוי הוא מכה את אימה של לני .

לני נקרעת בין הצורך להגן על אימה לבין להיות ילדה רגילה
אבל היא ואמא הן צמד חמד וחברות נפש היא תעשה הכל ע״מ להציל את אימה , מהשררה והפחד שאביה מקרין עליהן.

בד ובד, לני הולכת לבית ספר באלסקה ומכירה את מתיו , לשניהם אהבה משותפת - האהבה לספרים
וכך , נרקמת בין השניים חברות נפלאה, שתעבור הרבה קשיים בדרך .

האהבה של לני לאימה ולמתיו מעוררות השראה היא מתוארת בצורה כל כך נפלאה ואותנטית .

לאורך מסעם של משפחת אולברייט הם יפגשו אנשים , שנרתמים אחד בשביל השני שיעשו הרבה אחד בשביל השני

אחת הדמיות עם המון צבע שמה מארג לארג , בחורה גדולה ושחורה שתלווה את שתי בנות אולברייט לאורך דרכן באלסקה ותלמד אותן להסתגל לקשיים ותעזור להן לגבור על המהמורות , שהעתיד צופן להן
ואיתה יש עוד רבים טום ווקר ( אביו של מתיו) , תלמה , אחותו של מתיו ועוד.

נהניתי להתלוות ללני במסעה לאלסקה ולחוש את המקום , את הנופים שלו , הים שבו (זמני הגאות והשפל) , האוכל שבו, ההרים , הדובים והזאבים.
נהניתי לחוות את שיגרת היום שאופיינית לתושבי אלסקה: לדוג סלומון לשמר אותו , לאכיל את החיות לטפח את ירקות הגינה
תמיד צריכה להיות הכנה מוקדמת לקראת בואו של החורף
בזכות התיאורים הכל כך מפורטים הרגשתי שאני נמצאת שם ורואה ביחד עם לני את הזוהר הצפוני וחווה איתה את אלסקה על כל היבטיה.
נהניתי מהקשר הכל כך מיוחד של לני ואימה , החברות הכל כך אמיצה ביניהן .
נהניתי מאהבתה הבלתי מתפשרת של לני למתיו ומאהבתם האדירה לספרים כחלק בלתי נפרד מחייהם.

כריסטין האנה היא סופרת מהישורת הראשונה , הספר רשום בצורה כל כך סוחפת , שהייתי ממליצה לעזוב הכל ולהתחיל לקרוא אותו!

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורן
ההימור

ההימור

קריסטן אשלי

ההימור כשם הוא , הימור גם בשבילי ,בדרך כלל ספרים מהז'אנר הזה לא יהיו בעדיפות הראשונה שלי
אבל הכריכה בהחלט נתנה לי חשק עז לתת מקום לספר הזה בכוננית הספרים שלי.
על הכריכה מאוירת בקתה ,שמסביבה עצי אורן ושלג ממש מועברת תחושה קסומה ,שמזכירה לי חופשה מושלמת.


אכן, קריסטין אשלי , לא אכזבה אותי הספר רשום בצורה סוחפת ומתאר את ההימור של נינה

בחורה בגילאי ה-30 , שחיה באנגליה ויוצאת לחופשה בהרי קולרדו , שבארצות הברית. נינה מחליטה על החופשה בעקבות קשר כושל שמקיימת עם הבן זוג שלה וע"מ שתוכל לשקול את צעדיה בזהירות ביחס לקשר שלה אתו היא אורזת מזוודה ונוסעת הכי רחוק שרק אפשר.

בהרי קולרדו היא פוגשת את מקס חתיך לוהט ובאופן מפתיע נרקמת ביניהם זוגיות , יהיו קשיים במהלך הדרך , התלבטויות , חששות ,
עברו של מקס שמאיים על הזוגיות ביניהם ולנוכח הקשיים הללו נינה תצטרך להחליט אם היא לוקחת את ההימור.


מה שאהבתי בכתיבה של הסופרת , שלאורך הספר , היא מרבה להשתמש בתיאורים רבים על המקום , האווירה , האופן שאנשים לבושים , האוכל המקומי והניחוחות שלו.
כל זה גרם לי להרגיש ,שאני נמצאת שם איתם בהרי קולרדו מביטה מההר ומוקסמת מהנוף ומעצי האורן שעוטפים את האזור.

הסיבה שנתתי לספר ארבעה כוכבים היא מאחר שהיה לי כיף לקרוא את הספר ליהנות מהקלילות שלו לחוות עם מקס ונינה את ההתאהבות שלהם אבל ככל הנראה הוא לא ייחקק בזיכרוני .

לפני 7 שנים•
★★★★★
•מורן

ביקורות נוספות על "המטופלת השקטה"

המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

יום אחד הפסיכולוגית שלי לשעבר הציעה להשאיל לי ספר שטענה שהוא טוב. לספר קראו "המטופלת השקטה". אני אמרתי לה שבוודאי שאשמח לקרוא אותו. היא טענה שהיא כמובן תביא לי אותו בטיפול הבא. היא מעולם לא הביאה אותו. ואני רק חשבתי לעצמי מה עם הספר? היא שכחה שדיברנו עליו? היא מחכה שאשאל אותה? היא זוכרת בכלל את השיחה עליו? סקרתי את החלל אבל שום ספר לא נראה באוויר.

בתקופתו האחרונה של הטיפול אמרה "אני לא בטוחה בכלל שאני עוזרת לך". היא צדקה. ואולי פשוט לא התאמצה מספיק.

והנה, שלוש שנים אחרי הספר המסתורי שהובטח לי ומעולם לא הופיע, הרגשתי שהגיע הזמן.

לפני כמה דקות סגרתי את העמוד האחרון ולקחתי נשימה עמוקה. אני חושבת שהספר פרץ משהו בתוכי. אולי אפילו כמה דברים. הראשון והוודאי ביותר הוא מחסום קריאה מסוים שאני סוחבת עימי כבר כמה חודשים. לא זוכרת את הפעם האחרונה שבה קראתי ספר בשקיקה כזו, בשלושה ימים בדיוק. שלושה ימים של מסע אינטנסיבי והפכפך להפליא. זה אולי לא ממש "באופנה" להתלהב מספר שכולם דיברו עליו וחפרו עליו. אבל יש צדק בדיבוריהם של כל כך הרבה אנשים.

יום בהיר אחד אלישה רוצחת את בעלה, סיבת הרצח לא ברורה ושנים לאחר מכן, תיאו פסיכולוג שמפתח אובססיה לסיפור התקשורתי של המקרה, מוצא דרך להגיע אל אלישה ולעזור לה. הוא רוצה לדעת ולהבין מדוע רצחה את בעלה ולמה לאחר מכן גזרה על עצמה שנים של שתיקה מוחלטת.

הסיפור פסיכולוגי וסבוך ברמה אינטליגנטית להפליא. הוא יוצר מתח לכל אורכו וכמעט ואי אפשר להניח אותו מהיד. שלב אחר שלב רבדים עמוקים נחשפים בפני הקורא. רבדים שכתיבתם מבוצעת באופן חכם סוחף ונכון. הדמויות נכנסות עמוק לנבכי הנפש של הקורא, הטוב והרע מטשטשים וגבולות נחצים בלי הכנה מוקדמת. הכל מעורפל אבל בו בעת חד וברור כמו שמעולם לא היה.

"היא הייתה בשבילי כמו ספר סגור, ועכשיו הספר נפתח, ותוכנו הדהים אותי".

לפני שנה•
★★★★★
•בר
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

תיאו פייבר הוא פסיכולוג המפנטז להתקבל למכון הטיפולי גרוב, שם יוכל לשכנע את המטופלת אלישה לשבור את תענית הדיבור שלה ולספר את שהתרחש בביתה. מה התרחש בביתה? רצח אלים ביותר התרחש, רצח בו היא לכאורה ירתה בבעלה חמישה כדורים מטווח אפס ברובה ומחקה את ראשו. מסוג הרובה המדובר די היה גם בכדור אחד, אבל למה להתקנטן? על הסיבות לירי המזעזע הזה תצטרכו לעמוד בעצמכם אם תבחרו לקרוא את הספר הלא מרשים הזה.
פייבר הוא מסוג הפסיכולוגים המאמינים שהכל מהילדות. אני מסוג בעלי התואר בפסיכולוגיה המאמינים שדי בשטות הזו שהכל מהילדות, כאילו בהמשך לא קורים לנו דברים חדשים. לא סובל פסיכולוגים כאלה וזה משהו מהילדות שלי.
תיאו מתחיל את עבודתו בגרוב, מחלקה פסיכיאטרית הנאבקת על קיומה הכלכלי. המתח מתחיל עכשיו כשתיאו פייבר הפסיכולוג הילדותי צריך לגרום לאלישה לדבר ובכך להצדיק את המוניטין של המחלקה כמחלקה מצטיינת. המתח מורט עצבים ולפייבר יש שישה שבועות לגרום לאלישה לדבר, כשבמצב אחר המטפלים סבורים שחולים כאלה מדברים רק אחרי שנים של טיפול. מובן שכדי להגיע לתוצאות על פייבר לעבור על כל איסור והוא כמובן עושה זאת בנפש חפצה.
מיכאלידס, שמשמו מוצאו כנראה מיוון, ולמען האמת קפריסין, מביא על ימין ושמאל התייחסויות אל יוון עד שזה כבר הופך לבדיחה. זו לא הבדיחה היחידה. כספר ביכורים ההקצעה הספרותית המתבקשת אינה קיימת ואם הספר היה כיסא, היושב עליו היה מקבל קוצים בתחת ולא כמטפורה.
ונחזור לטיפול. הטיפול יראה כמובן לכל פסיכולוג כטיפול חובבני, גס וחורג מגבולות הטעם הטוב. זה כמובן לא מפריע כשמדובר בספר מתח, שאמור לחבוט בקורא. כספר מתח המתח לא ממש קיים, כערך מוסף בפסיכולוגיה זה מסתכם באפס מוחלט ובסה"כ הטוויסט המתבקש מגיע כמובן והופך את הקערה על פיה. הכל מתבהר והנה הסיפור: היא ציירת מפורסמת, שציוריה הפוטו-ריאליסטיים מושכים חובבי אמנות, הוא צלם שעבודותיו הפוטוגרפיות מתפרסמות בווג. הוא, גבריאל, החל בילדותו את עבודתו עם קנון, וכשעלמים במדינה לבנטינית מסויימת הולכים לצבא הוא המשיך עבודתו עם נייקון כבדה, וכשנשבר מהמשקל עבר לאולימפוס משובחת וקלילה. בגידה כפולה שכזו לא מצדיקה מטח מחומש בפרצוף? תגידו מה שתגידו, אין פה דמות זכה וטהורה אחת וכמעשה כריסטי, מעשה מכאלידס, המפנה אצבע מאשימה אל דמות זו או אחרת, רק כדי שנחגוג ניצחון קטן בדרך אל התסכול הבא. נדוש וכבר לא ממש עובד.
תרצו, תקראו. לא ספר גדול בשום מובן. הייתי צריך להזהר מכך שכתוב שהספר נמצא שבועות ברשימת הניו יורק טיימס, שזו המלצה מופרכת בבסיסה. יש כמובן עוד שתי אזהרות בספרים אחרים, למשל, שהספר זכה במאן בוקר או שהוא מצחיק עד דמעות. זה לא מצחיק.
אז למה קראתי? משני טעמים: ספר מתח מובחר אני קורא אחד בשנה והספר הזה נבחר משום שהוא זוכה להייפ מסויים. אני מקווה שעכשיו ההייפ ישכח ונגיע לחוף מבטחים. הנה בזבזתי לשווא ספר מתח טוב, שלא קראתי.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורי
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

#
כשספר הופך נושא לדין ודברים, כשיש ויכוח על איכותו בין "חסידים" ו"מתנגדים", כשצצות ארבע-חמש ביקורות בשבוע, בדרך כלל אני מתרחקת. הגודש גורם לי להרגיש כאילו כבר קראתי אותו, יש לי הרגשה כמו מול שולחן עמוס בכל טוב, מין הרגשת שובע ובחילה קלה. אבל לפעמים דווקא להיפך, מעניין אותי מה גרם למהומה. וזה מה שקרה הפעם.

זה סיפור-מתח המבוסס על פשע שהפושעת - אחת אלישה, שהיו לה חיים נפלאים ובעל מקסים - רצחה אותו יום אחד בחמש יריות רובה לפרצוף ונאלמה דום. היא מאושפזת בבית חולים לחולי נפש והפסיכולוג שלה מעוניין להבין מה קרה ולמה היא שותקת. בסיפורי הפשע שמתפרסמים בעיתונים אצלינו היו אומרים שהזוג לא היה מוכר למשטרה או לרווחה (זה משפט-קוד המבהיר לקוראים שהפשע לא בוצע על ידי עניים המתקיימים מקצבה, או עבריינים מועדים אלא על ידי אנשים כמונו )

אז מה הפריע לי?
הכתיבה. כבר כתבו לפני שהכתיבה נמרחת והספר איטי. זה נובע, לדעתי, מרצונו של הסופר לבסס "מתח" על ידי סיפורים וטחינה של עבר הגיבורים. בנושא הזה מיכאלידיס אינו עוצר ברמזים. הוא מנסה לגרום לקורא הזדהות עם הצרות של הדמויות ומתאר תיאורים סוחטי דמעות של ילדות עשוקה של הגיבורים. עצוב? בהחלט. כלומר אם היתה בתיאורים האלה גם קצת אמינות.

ניכר שהכי קרוב שהסופר נפגש עם חולי-נפש מאושפזים הוא בסרטים. אבל הוא יודע – הוא עשה תואר שני בתסריטאות במכון אמריקאי לקולנוע – שחולי נפש מעניינים מאד את קהל הקוראים, שלרובם הדימוי של חולה הנפש שאוב גם הוא מסרטי-אימה. אז הוא מתאר תיאור דרמטי ומאיים, לוקח כדוגמה חולה אחת - לא אלישה, הזוכה מצידו ליחס כאל אייקון, חולה אחרת - ומלביש עליה את כל מה שהוא חושב על חולי נפש (היא לא חולת נפש, היא סתם מעצבנת...)

הקורא הסביר יודע שבספור מתח הוא צריך לחשוד בחשוד הפחות סביר. יכול להיות שלו לא הייתי יודעת מראש (בזכות אחד מכותבי הביקורות בסימניה שפרסם את סוף הסיפור) הייתי מופתעת יותר. ואולי לא. יש בו טוויסט בסיגנון "רוג'ר אקרויד" של אגתה כריסטי, אבל מיכאלידיס אינו אגתה כריסטי. הוא לא יודע את אומנות אחיזת-העיניים בה היא התמחתה, ולא מתוחכם כמוה בהסתרת הפיתרון. המיתולוגיה היוונית משחקת בספר תפקיד של הכובע ממנו שולף הקוסם שפנים. היא מסיטה את תשומת לב הקורא, מיותרת בסיפור והופכת אותו למגוחך.

אל תאמינו להגדרתו כ"מותחן פסיכולוגי". "הפסיכולוגיה" עליה הוא מתבסס אינה מוכרת עדיין למדע. שניים וחצי כוכבים לו אפשר היה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•yaelhar
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

האמת שזה פשוט לא הצליח לעניין אותי.
יש איזו אישה ציירת מפורסמת שרצחה את בעלה שגם הוא מפורסם. הם היו זוג מפורסם מצליח יפה ועשיר ובטח עוררו קנאה וסקרנות גם כשהיו בחיים. אז בטח שמעניין לדעת למה היא רצחה אותו. ומאז היא מאושפזת במוסד פסיכיאטרי ולא מדברת בכלל במשך שנים. היא רק שותקת ושותקת. אף אחד לא יודע למה היא פשוט קמה יום אחד ורצחה את בעלה, ובגללשהיא מפורסמת אז זה מסקרן כנראה יותר, כי מה קורה בבית ובחדר מיטות של מפורסמים מצליחנים זה מעניין יותר מאצל אנשים רגילים נניח.

יש איזה פסיכולוג שכנראה פיתח איזושהיא אובססיה כלפיה וחושב שהוא זה שיציל אותה ויצליח איפה שכולם נכשלו או לפחות יגלה למה היא עשתה את זה. אז הוא מצליח להתקבל לעבודה במוסדשבו היא נמצאת והופך אותה לפרויקט אישי.

קראתי 100 עמודים וראיתי שלא מעניין אותי לגלות למה היא עשתה את זה, וגם הפסיכולוג לא עשה עליי רושם מי יודע מה אז עזבתי את הספר. הפריע לי שהיה כתוב רק עליה כל הזמן, כאילו שאין לפסיכולוג הזה גם מטופפלים אחרים. נראה כאילו היא המטפולת היחידה שלו והרי זה לא נכון, כי במערכת הבריאות הציבורית אין דבר כזה שלפסיכולוג יהיה רק מטופל אחד. הסופר לא הצליח להמחיש לי את המימד של המציאותיות והאמינות בחיים המקצועיים של הפסיכולוג .

מבחינת דירוג זה צריך להיחות ה בזבוז של זמן כי בזבזתי זמן קריאה של 100 עמודים, אבל אני אכתוב שהוא לא משהו כי אולי אם הייתי ממשיכה הייתי מגלה שזה לא בזבוז של זמן. בכל מקרה אבל לפי הציון שלו פה וזה השהוא היה רב מכר בניו יורק נראה שהרבה אחרים חשבו שהוא שווה קריאה.

לפני שנה•
★★★★★
•דיילת בכטב"מ
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

סיימתי את "אולי כדאי לך לדבר עם מישהו" וממש ציפיתי להתחיל את "המטופלת השקטה". התחלתי לקרוא אותו בחצות לילה וסיימתי לקראת 5 בבוקר בלי יכולת להפסיק.
בניגוד לראשון, כאן מדובר במותחן פסיכולוגי-בלשי, קולח ומלא טריגרים.
בשניהם יש פסיכולוגים, אם כי בספר הראשון היא רכה ומרפאת, ואילו בספר השני - המטופלת השקטה - עם כמה שהספר מותח הוא גם הופך להיות יותר משוגע.
מדובר שוב, כמובן, בריטים פסיכופטיים.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•הקוראת
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

אלישה רוצחת את בעלה בחמש יריות ומאז שותקת, לא מדברת בכלל. שנים אחר כך, תיאו הפסיכולוג שמכיר את המקרה מהתקשורת מתחיל לעבוד בבית חולים בו היא מאושפזת ויש לו מטרה אחת - לעזור לה.
מותחן פסיכולוגי שכתוב מדהים בעיניי למרות שבדרך כלל אני פחות מתחברת לספרים שנכתבים עם כמה נקודות מבט. מהרגע הראשון אנחנו יודעים את התוצאה אבל לא מצליחים להבין מה קרה בדרך. קשה להפתיע אותי לרוב, אני מזהה את הטוויסטים מאוד מהר אבל פה עד בערך 30 עמודים לפני הסוף לא ידעתי מה הולך להיות בסוף. אהבתי, מומלץ מאוד!

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•פז_ברקן
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

המטופלת השקטה הוא ספר בלתי אמין בעליל. הפתיחה שלו - אקספוסיציה בת כעשרה עמודים - דומה להוראות של במאי לשחקנים לפני קריאת תסריט. ההסברים, ההנמקות, ההתנצלויות - דידקטיקה ספרותית. בספר שכתוב כהלכה הדברים מבצבצים באופן טבעי. כותב בלתי מיומן, ועורך מחורבן, מרשים להביא לדפוס פלט מחשב שכזה. הפסיכולוג הקליני תיאו - מניע העלילה כביכול - במקרה הטוב הוא מפיק על, אין לו כללי עבודה ולא אתיקה, ידו בכול. הוא לא פסיכולוג ולא נעליים. הסופר קרא כמה מושגים בפסיכולוגיה בסיסית למתלמד והעתיק אותם. כל פסיכולוג בינוני מת מצחוק. אלישה היא ציירת כמו שאני זמרת. הסמלים שהסופר מחבר ליצירותיה מלאכותיים וקלושים. המבנה של הספר: גוף שלישי בדיבור על אלישה אחת, מעבר לגוף ראשון על תיאו אחד, המשכו ליומן של מי שהתפקיד שלה לשתוק יפה, והמצאת עלילה הקושרת באופן נסיבתי את גיבורה אל"ף לגיבור בי"ת כדי להסביר מה הקשר אלישה-גבריאל-תיאו, ובין לבין התאהבות קלישאתית - מופרך והזוי. סוף הספר הוא סיכום הסברים דידקטיים - מעין מדריך תפעול - למי שלא הבין את כוונת המשורר. חלקים קטנטנים בספר מעניינים לרגע, אבל הסרק והתפל עולה על כולנה. רומן רומנטי עקום פרי הסדנה של הוליווד רבתי.

לפני שנה•
★★★★★
•לורי
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

הגעתי ל"המטופלת השקטה" עם ציפיות גבוהות מאוד, בעיקר בגלל כל ההמלצות והבאזז העצום סביבו. לצערי, החוויה שלי הייתה שונה לחלוטין. בקושי הצלחתי לסיים את הספר, ולא בגלל שהוא מורכב או מאתגר, אלא פשוט כי לאורך רובו לא הצלחתי להתעניין באמת במה שקורה.
אחת הבעיות המרכזיות מבחינתי היא הקצב. הספר נבנה כהבטחה גדולה לתעלומה מסעירה, אבל בפועל רוב העלילה מתקדמת לאט מאוד. יש הרבה חזרות, שיחות טיפול ותיאורים שלא הרגשתי שהם באמת מקדמים את הסיפור או מעמיקים את הדמויות. במקום מתח שהולך ונבנה, הרגשתי שאני בעיקר מחכה שמשהו משמעותי כבר יקרה.
גם הדמויות לא הצליחו לעורר אצלי הזדהות. הדמות הראשית, הפסיכותרפיסט תיאו, נשארה עבורי די שטוחה במשך חלק גדול מהספר, והקשר שלו לאלישיה לא הצליח לעורר בי סקרנות כפי שהספר כנראה התכוון. כשהקורא לא באמת מתחבר לדמויות, קשה להרגיש מעורבות רגשית גם בתעלומה עצמה.
אין ספק שהטוויסט בסיום מפתיע, ואפשר להבין למה הוא יצר כל כך הרבה שיח. אבל עבורי, טוויסט מוצלח לא מספיק כדי להצדיק ספר שלם. כשאני מסיימת ספר מתח, אני רוצה ליהנות גם מהדרך ולא רק מהעמוד האחרון. במקרה הזה הרגשתי שהספר נשען כמעט כולו על ההפתעה שבסיום, ופחות על בנייה עקבית של מתח, עומק או עניין לאורך הקריאה.
אני גם חושבת שהבאזז עשה לספר עוול. כשהוא מוצג שוב ושוב כ"אחד מספרי המתח הטובים אי פעם", רף הציפיות הופך כמעט בלתי אפשרי. ייתכן שאילו הייתי מגיעה אליו בלי כל ההייפ, הייתי נהנית ממנו יותר. אבל עם הציפיות שנוצרו סביבו, הוא הרגיש לי בינוני למדי ולא הצליח לספק את חוויית הקריאה שקיוויתי לה.
בסופו של דבר, אני מבינה למה הספר הצליח כל כך: הוא נגיש, כתוב בשפה זורמת, והסיום שלו בהחלט מפתיע. אבל מבחינתי זה לא הספיק. הרגשתי שהדרך הייתה איטית מדי, הדמויות לא היו מספיק מעניינות, והספר לא הצליח להחזיק אותי במתח כפי שספר מתח טוב אמור לעשות. מבחינתי זו הייתה אכזבה ביחס לציפיות, וספר שלא אשוב אליו או אמליץ עליו בהתלהבות.

לפני שבועיים•
★★★★★
•קוראת לסדר
המטופלת השקטה

המטופלת השקטה

אלכס מיכאלידס

ספר של דיפדוף מהיר וכייפי, אחלה כתיבה, העלילה זורמת. הסוף לא הפתיע מדי אבל בהחלט נתן את הקיק. לא עפה על ספרי מתח אבל פה היה יותר עומק ופסיכולוגיה אז נהניתי

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•ליליאן די
דירוג
1.0
לפני שנה

“המטופלת השקטה הוא ספר בלתי אמין בעליל. הפתיחה שלו - אקספוסיציה בת כעשרה עמודים - דומה להוראות של במא”