“אודרה קיני מניו-יורק חיה בסיוט מתמשך.
גם דני לי מסן פרנסיסקו, גבר חזק וקשוח ממוצא סיני המכוּנה גם דני דו ג'יי- סכינאי.
חייה עם פטריק, בעלה המתעמר, קשים. בוגר ואב ועדיין ילד של אמא. מרגרט חמותה העשירה, השתלטנית והסנובית אינה מחבבת את כלתה שבאה מרקע עני, רואה בה סוג של 'זבל לבן' ומתערבת מדי בחייהם וחיי ילדיהם- שון בן ה11 ולואיז בת השש - מאז נולדו. אודרה המסוממת זמן מה מתרופות הרגעה בידי בעלה ואמו מצליחה להתגבר, מצבה משתפר והיא נמלטת במכוניתה עם ילדיהם במטרה להגיע לחברתה בקליפורניה רחוק ככל האפשר מפטריק.
הטרגדיה המכרסמת בדני היא העלמות בתו ומות אשתו שנים קודם. יום אחד הוא צופה בחדשות ורואה דיווח קשה.
אודרה עצרה להתרעננות בסילבר ווטר, חור נידח ולוהט מחום אימים באריזונה, מקום עלוב ומוזנח. מה שנקרא 'הצד הלא נכון של המסילה' או Jerkwater, USA בנימה מזלזלת בעגה האמריקאית.
השריף ווייטסייד הוא החוק במקום. בריון כוחני שונא זרים, 'רֶד נֶק' טיפוסי. הוא מאלץ את אודרה לצאת ממכוניתה בתירוץ סתמי ועוצר אותה תוך שימוש באלימות גסה, ילדיה מועברים למכוניתה של השוטרת מרי קולינס שהוזעקה למקום ומבטיחה לאודרה שיילקחו למקום מבטחים. עם אהבתה הברורה לילדיה שנעלמו ונחישותה להחזירם אליה היא מתומרנת ומושמצת בתקשורת כאֵם חסרת אחריות, סבל נוסף. השריף והשוטרת מחזיקים בהם במסתור מסיבותיהם. אודרה מוצאת מקלט והכתבים המשחרים לטרף עטים עליה "כחזירים הממהרים לאבוס" (במקור).
המקרה המתוקשר מוכר לדני מעברו המיוסר והוא מגיע לאודרה. השניים מאחדים כוחות ויוצאים לחיפוש קשה בשטח ענק, האזור גבוה והחמצן הדליל מגביר את המאמץ וסוחט פיזית. שון מצידו מתגלה כבעל תושיה בלתי רגילה לגילו.
כתוב טוב באופן כללי וריאליסטי למדי. האלימות, רוע וחוסר הרחמים של פטריק והשריף ומדוע הילדים נלקחו.
ירי ושריקות קליעים שגם כשמחטיאים ההדף יכול להמם אדם. בעיטות, אגרופים ומכות קת אקדח מרסקי עצמות.
החיים העלובים בחצר האחורית של אמריקה אחרי אבדן התעסוקה במקום (סגירת מכרה נחושת).

לעתים הכתיבה פשטנית ומאריכה בפרטים מיותרים כמו העימות סביב האכלת שון התינוק עשור קודם.
גם הסוף נמרח קצת ואלה גורעים מהאיכות הכללית.
3.5 כוכבים.”

“אודרה יוצאת לדרך, עם שני ילדיה, שון ולואיז, הרחק מבעלה המתעלל.
אודרה יוצאת לדרך חדשה, כל חייה ארוזים בתוך המכונית, אל חיים אחרים.
אודרה בוחרת בדרכים צדדיות, היא נמלטת מבעלה מהחוק ומחייה הקודמים.

אי שם באמצע שום מקום בערבות אריזונה , סמוך לעיירה נידחת, אודרה נעצרת על ידי השריף המקומי.
אודרה בלחץ היא הרי בעצם "חטפה" את ילדיה, וייטסייד השוטר מפשפש בתכולת מכוניתה ובחגיגיות מה דולה משם שקית מריחואנה.
אודרה בלחץ הילדים מבינים מיד כי משהו לא טוב קורה, השוטרת קולינס מצטרפת, את הילדים אוספת, מתבצע מעצר.
הילדים נלקחים, למקום בטוח כך נאמר ואודרה מאחורי הסורגים.
אודרה שואלת איפה הילדים שלי?
איזה ילדים? עונה וייטסייד ומכאן הכל מתחיל להתגלגל ככדור שלג מטורף.
אודרה נלחמת, משתוללת, צועקת, לא מוותרת.
איפה הילדים שלי?
לא היו ילדים באוטו, מתעקש וייטסייד.
האף. בי. איי. נכנס לתמונה, התקשורת מעורבת. אף אחד לא מאמין לאודרה, יש לה עבר של אלכוהול סמים וטיפול פסיכיאטרי.

אי שם בחור אמריקני אסייתי בשם דני שומע על המקרה של אודרה, נשמע לו מוכר, בתו שרה נעלמה בדיוק מאותן הנסיבות, הוא מחליט לעזור לאודרה.
אודרה נחקרת, בעלה העשיר והמיוחס מגיע, השריף עומד על שלו, לא היו ילדים באוטו.

והילדים היכן הם? מה עלה בגורלם לאחר שהועברו למכוניתה של השוטרת קולינס?
מה חלקה של קולינס בפרשית העלמותם של הילדים?
אודרה, ספרי איפה קברת את ילדייך, צועקים לה מכל עבר ערמת העיתונאים שמצטופפת
לפתח בית המשפט.

ואי שם מתחת לפני השטח רוחשים הנשמות הרעות, לוטשים עיניהם אל הילדים.......

ספר מתח מרתק ומטורף שאי אפשר להפסיק לקראו, המתח מתגלגל, המאבק על השבת הילדים הרואי.
מומלץ ביותר.”

“ללא ציפיות, פתחתי את השבת עם "ללא עקבות"
הספר תפס לי את הבטן כבר בתחילתו ולאורך כל קריאתו.
כדי לא לקלקל למי שטרם קרא רק אכתוב שזהו סיפור על הורות, על שחיתות, על פשעים ועל המלחמה בהם.
הכתיבה קולחת ואינטיליגנטית, הדמויות בנויות מצוין ובאופן כללי זה פשוט ספר מתח טוב.

ממליצה מאוד”

“ספר פשוט מעולה
אודה שבהתחלה רק מלקרוא את תקציר הספר וסקירות עליו חששתי שיהיה מטריד מידי , אפל מידי.
לא מתחרטת אפילו לרגע שהעזתי וקראתי בכל זאת כי הסקרנות גברה על החשש.
ספר מדהים, גם מבחינת המתח הוא כתוב פשוט נהדר , קולח ומותח. אך בנוסף לזאת הוא ספר מרגש
היו קטעים שפשוט בכיתי מהתרגשות, הוא עורר בי רגשות עזים. יש בספר עוצמה אמהית וכוחות מעוררים הערצה והזדהות.
ספר חובה!”