ביקורת ספרותית על צלו של רוזנדורף - ספריה לעם # 482 מאת נתן שחם
ספר בסדר

---

אם קראתם ונהניתם מ"רביעית רוזנדורף" כדאי לקרוא גם את ספר ההמשך "צלו של רוזנדורף". "רביעית רוזנדורף" הוא ספר טוב (למעט אחד הפרקים*) ועלילתו מתרחשת בין השנים 1936-39. עלילת "צלו של רוזנדורף" מתרחשת למעלה מ-30 שנה אחר כך. "רביעית רוזנדורף" (שנכתב ב-1987) הסתיים עם פרוץ מלחה"ע השנייה ועם לא מעט עלילות משנה שהסופר השאיר באוויר (למעט כמה שורות בדף האחרון). ב"צלו של רוזנדורף" (שנכתב ב-2001) הסופר סוגר כמה פינות.

החלק הראשון של הספר מוקדש לארנון, בנו של רוזנדורף, ופגישותיו עם לוונטל (הסופר שליווה את הרביעייה). ארנון נולד מיחסיו של אביו עם תלמידתו שהייתה כבת 14 ב-1936 כשהטריפה את חושיו (בספר הראשון) ואילו בספר ההמשך נכנסה להריון ממנו ונישאה לו כשהיא בת 20 ב-1940 (נו... בעיה מתמטית). חלק זה מתמקד בניסיונותיו של ארנון להבין מה קרה בזמן המלחמה עד שהרביעייה התפרקה, מה היו היחסים בין אביו ואימו לאור המכתבים שהוא מגלה על אהבת אביו לאווה והשנאה של אימו ללוונטל. מלוונטל הוא מקבל מעט מידע והרבה נאומים פסאודו-פילוסופיים. בחלק זה יש גם את הקטע שסובב סביב מלחמת יום כיפור והפוליטיקה של אז שמרגיש מנותק מהעלילה הראשית.

החלק השני הרבה יותר מעניין, הוא בעיקר עלילתי ובו הסופר הקים לתחייה את אנה, בתו היהודייה למחצה של רוזנדורף שנשארה עם אימה בגרמניה ב-1936. לארנון היה ידוע (כמו גם לקוראי הספר הראשון) שאנה ואימה מתו בתחילת המלחמה, אלא שבאחת השיחות עם לוונטל מתגלה לו שאנה חיה. הפגישות, השיחות והיחסים המורכבים בין ארנון לאנה הם הטופ של הספר אבל כדי להגיע לחלק הזה צריך לעבור הרבה מלל פסאודו-פילוסופי קלישאתי שהסופר שתל בנאומיו של לוונטל. אנה לא רצתה כל קשר עם אביה שנשא את אימו של ארנון בעוד אשתו הנוצריה עדין חיה. את הסתירה בין הספר הראשון לשני הסופר "פותר" במכתב ששלח אחיו התאום של רוזנדורף בתחילת המלחמה ובו הודיע לקורט רוזנדורף שאשתו ובתו מתו כדי להגן עליהן.

הספר לא מבריק, משעמם בחלקו ומיועד בעיקר למי שקרא את "רביעית רוזנדורף".

* ל"רביעית רוזנדורף" כתבתי ביקורת לפני כשבועיים שבה התייחסתי לבעייתיות בפרק על הויולנית.

» ביקורות נוספות של רונדו
» ביקורות נוספות על צלו של רוזנדורף - ספריה לעם # 482