ביקורת ספרותית על קסמי קמע - קלע הכשף #3 מאת סבסטיאן דה קסטל
ספר מעולה

---

***קסמי קמע – קלע הכשף 3***

אמ;לק: כן או לא? אנשים שעדיין לא התחילו לקרוא את הסדרה הזאת – אחטוף אתכם לאלתר, אגרור אתכם לחנות הספרים הקרובה ולא אתן לכם לצאת משם עד שלא תיקחו את שלושת ספרי הסדרה ותקראו אותם מיד. לטובתכם. אנשים שכבר קראו את הספרים הקודמים אבל עדיין לא טסו לקנות את השלישי (הוא במבצע למה אתם מחכים?!) – אעשה לכם אותו דבר

תקציר:
קֶלֶן עזב את הקהילה שלו.
הוא בן 16, הוא פורע חוק, והוא זקוק לחושים מחודדים במיוחד כדי להחזיק מעמד בארץ שבעת החולות. יחד עם רַייקֶס, החתול־הסנאי המטורלל, ועם פֶריוּס, שותפתו למסע ( =^.^= והמנטורית שלו! =^.^= ), הוא עושה את דרכו אל גיטַבּרייה, העיר שבה המצאות מדהימות הופכות למציאות.
אבל אז הם פוגשים ציפור מכנית קטנה ( =^.^= ציפור מכנית! אנשים שאוהבים דברים מכניים זה סטימפאנק נכון? אז הנה לכם ציפור מכנית יאמי-יאם =^.^= ), שקסם מיוחד הפיח בה חיים, והם מבינים ששוב הדברים אינם כפי שהם נראים. בינתיים, שניים מבני האַרגוֹסי - אותם שחקני קלפים מסתוריים ( =^.^= נו אנחנו כבר יודעים מי הם הארגוסים יש לנו קילומטראז' של שני ספרים מאחורינו תודה =^.^= ) - מופיעים ואיתם סודות מעברה של פריוס, בעוד הקלפים של פריוס עצמה מצביעים על כך שרוחות המלחמה מתקרבות...
קִסמֵי קמע הוא הספר השלישי בסדרת הפנטזיה המסעירה "קלע הכשף", שכולה מתח, הפתעה, כשפים, קסמים, תופעות על־טבעיות, מבחני אומץ, רגעי פחד וגיבור שהלב עף בעקבותיו. ( =^.^= כמה נכון! =^.^= ) קדמו לו 'קלע הכשף' ו'צל אפל'.

ומה אני חשבתי:
האם אפשר בכלל לפשל עם מערבון שגיבוריו הם פורע חוק חובב פיצוצים, חתולפלצת חמום מח (טוב, המונח המדויק זואולוגית הוא חתול-סנאי, אבל אני בטוחה שרייקס יעדיף את "חתולפלצת") והשולפת המגניבה ביותר במערב, שאוחזת בנשק המגניב ביותר ביקום (קלפים חדים)?
אי אפשר!
ואכן, הספר הזה מדהים כקודמיו: כפי שניסח זאת הסופר בעצמו בתודות (ומן הסתם ניסח טוב ממני כי הוא סופר מוכשר ואני לא) שוב תקבלו קנוניות, רוצחים, קסם מטבעות, מזימות של הז'אנטפ, המצאות קטלניות, דרכי צל, רוצחים במסכות...בקיצור, כל היופי-טופי שיש לספרים להציע.
אבל הדבר שאני הכי אוהבת בסדרה הזאת הוא שלמרות שעל פניו מדובר בספרי הרפתקאות שאמנם מגלגלים אותך מצחוק אחת לעמוד ומאיצים לך את הדופק אחת לשני עמודים (קלן צודק, *הרבה* יותר מדי אנשים מנסים להרוג אותו) אבל בסך הכל לא *חייבים* להיות עמוקים כדי להיות מהנים, יש גם השקעה עצומה בדמויות ובפיתוחן: ברור, הסדרה תתאים גם למי שסתם רוצה קצת אקשן ואדרנלין לארוחת בוקר, אבל קלן, פריוס ורייקס הם כל-כך הרבה יותר משלושה badasses שבאו לאכול גלגלי עיניים וללכת מכות אבל נגמרו להם גלגלי העיניים. אני אוהבת שהספר יודע גם לעצור לרגע את הקצב המטורף ולהעמיק קצת בקשרים שלהם (רוצה מישהו שישמור לי על הגב כמו שפריוס וקלן שומרים זה על זו, ומישהו שיאהב אותי כמו שרייקס אוהב לנשוך אנשים), לעסוק במחשבות ובלבטים שלהם, וללמד אותנו יחד עם קלן את הדרך הארגוסית (מתה כבר לדעת מה יהיה השם הארגוסי שלו! למרות שעם המזל שלו זה בטח יהיה משהו כמו "דרך מלפפון הים"). אם לא מכירים ככה דמויות, לא אוהבים ככה דמויות, ולא חווים במהלך הקריאה סערת רגשות שנעה בין צחקוקים היסטריים לעצירת נשימה לשיהוקי בכי (מה שאני לא מודה או מכחישה שקרה לי) - דבר שבגללו אני ממליצה מאוד לא לקרוא את הסדרה ליד פסיכיאטרים.
אבל עד עכשיו אמרתי דברים שקוראי הספרים הקודמים כבר ידעו. תחדשי לנו משהו, חתול! ובכן, בלי לספיילר, היכונו ל:
*שובה של דמות ישנה ואהובה (לפחות עליי) שעברה בכור ההיתוך של המגניבות ויצאה ממנו מהממת מתמיד
*ארגוסים חדשים, ולא מעט קלפי אי-התאמה חדשים
*חבר פרוותי חדש לרייקס!
*סוף שיגרום לכם לבכות כמו ילדה קטנה לפחות פעמיים
בקיצור, הסדרה הזו היא אחד הדברים הכי טובים שקרו לאנושות בשנה האחרונה, ואני לא שוללת שאולי הספר הזה הוא הטוב שבסדרה עד כה. אם איכשהו הצלחתם לפספס אותה עד עכשיו, אני חוששת שלא חוויתם את 2019 במלואה ולכן בדצמבר תתקעו בלולאת זמן שממנה לא תוכלו להיחלץ עד שתקראו אותה. אבל חבל להגיע לידי כך – תקראו כבר עכשיו, כי כמו שאמרתי, יש מבצע!

נ.ב
תראו מה כתב הסופר החמוד בתודות!
"זכרו שיש סיכוי טוב ששמעתם על 'קסמי קמע' הודות לסקירה שנכתבה בידי בלוגר או בלוגרית נדיבים, מסורים (זאת אניייי!), שכותבים על ספרים, קרוב לוודאי חינם אין כסף, מתוך אהבה לז'אנר". (כי אני חתול נדיב ומסור ואני יודעת להפנות עורף לתענוגות החומריים! ואתם צריכים לזכור אותי! הא!)
הפרווה שלי לגמרי ורודה עכשיו.

» ביקורות נוספות של חתול השיממון
» ביקורות נוספות על קסמי קמע - קלע הכשף #3