ביקורת ספרותית על גיא בן-הינום מאת יפתח אשכנזי
ספר טוב

---

גי-הי-נום.
מדור של אש, שאול, אחים בעיירת שריפה.
אמנם אינני גרה בישראל ועל כן לא חווה את הלחות המאוסה שמתלווה לכל צעד ושעל שאדם עושה ברחוב, אני משתדלת שלא לקרוא את החדשות היומיות על אף שהן נדחפות לי לפיד: תינוק נוסף נשכח ברכב ושבק חיים בגסיסה מיוסרת, גננת שהתיישבה על עולל משל היה כיסא, שחיתות בממשלה, תאונות דרכים, משפחות מפורקות – הכל בנוסף לחום הגדול.
אנשים עצבניים ואין זמן ואין כח וקשה לנשום.
לפעמים אני שמחה שאני גרה הרחק מכל ההמולה במקום שכוח-אל ורגוע אך לעיתים קרובות אני מתגעגעת לכל הבלגן שבתוכו אני מרגישה הכי נוח בעולם וכשאני שם, בישראל, כל הכסות יורדת ממני ואני הופכת להיות אחת העם ובין היתר גם מבלה שם: בינות בתי קפה, אנשים וחתולי רחוב
שככה יהיה לי טוב! לו היה לי מקור כספי בלתי נדלה אזי הייתי טסה פעמיים בחודש לארץ המובטחת.
ישראל משפרת אותי על אף החסרונות והופכת אותי לאדם פתוח יותר, מגמישה את הנוקשות שבי והופכת את הציניות לציוניות.
אבל היות ואין זה כך והכסף מתאדה על מיני דברים חשובים כמו משכנתה או גשר לשיניים עבור הבכור (שעולה כמו בניית גשר הזהב בסאן פרנסיסקו) אני מסתפקת בקריאת ספרים שבהם מוזכרות ערים שאני מחבבת, שפה שאני אוהבת ומקומות בהם ביקרתי כשהייתי קטנה.
אפשר לחוות עולם שלם בקריאה ואני אוהבת את האקשן, הפסימיזם והמציאות האיומה במינונים גבוהים.
כמה שיותר נורא – יותר טוב אחרת קשה לי לשאת את חיי השלווים.
הריחוק מהבלגן אמנם מועיל לבריאות אך מחרפן באיטיות.
ספרו של יפתח אשכנזי ״גיא בן הינום״ היה אם כך עבורי מזור ופתרון לבעיית השעמום.
עלילה שכולה קצב, מתח ופעולה. דמויות מעניינות, ישראליות מאוד שלא עושות חשבון לאף אחד.
למרות שהסלנג הישראלי אינו תמיד לטעמי ומילים כמו: כוסית ועל הזין עדיין מעבירות בי חלחלה, הן שובצו בהקשר המתאים והוסיפו תבלין לתוכן ולדמויות. אהבתי את העלילה העכשווית, את תיאוריה של ירושלים; העיר בה מתרחשים האירועים, את המקומות בהם ביקרתי ו/או תכננתי לבקר ובעיקר את העובדה שלא צריך לצאת ממחוזות המזגן כדי ליהנות ולפרקים גם להתענות, תלוי בסצנה.
מר אשכנזי שאת הפוסטים שלו בפייסבוק אני קוראת בהנאה מרובה התברר לי כסופר מוצלח, עדכני ומסקרן.
משום מה חשבתי שהוא מורה לספרות אך התברר לי כי איש עט מיומן הוא, מה שמאוד משמח כי אני תמיד בעד אנשים מוכשרים.
השתלשלות הסיפור הזכירה לי מעט את העדכונים בוויאנט שמזמזמים לי בנייד בקביעות: פעולה רודפת פעולה, שחיתות במשטרה והשלטון וכמה אינדיבידואלים הנלחמים ברשע ועל אף קשיחותם החיצונית הם רכים וטובים מבפנים.
משב רוח מרענן לקיץ חם שכזה, התרשמתי לטובה.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על גיא בן-הינום