ביקורת ספרותית על המקעקע מאושוויץ מאת הת'ר מוריס
ספר טוב

---

היתה לי רתיעה משם הספר, חששתי שיהיה קשה מדי. הסיפור עצמו קשה אך איכשהו הכתיבה הפכה את הקריאה לאפשרית ו"קלילה" יותר. יש שיאמרו שקלילה מדי (קראתי בתגובות קודמות) ואני יכולה להבין למה. לי אישית זה התאים. קראתי אותו ללא הפסקה בבת אחת. הסיפור של לאלי, המקעקע, ייחודי מאוד וכנראה שגם הוא עצמו היה מיוחד וידע להיות אופטימי ולפעול ללא לאות למען הסובבים אותו.
הקריאה בספר הזכירה לי 3 ספרים אחרים בעניני השואה:
1. "האדם מחפש משמעות" של ויקטור פראנקל.
לאלי היה מאוהב בגיטה ומטרתו היתה להתחתן ולחיות איתה. החזון הזה הניע אותו ועזר לו (ולגיטה) לשרוד ולהתמודד.
2. צילקה חברה של גיטה "זכתה" בהמשך לספר משלה "סיפורה של צילקה" ספר מדהים בפני עצמו. 2 הספרים, המקעקע וצילקה, מתארים בצורה מאוד מוחשית את חיי היומיום בשואה, את הקשיים, המאמץ לשרוד, את המחירים ואת הדילמות המוסריות בהם נתקלו האסירים.
3. הדמות "יאקוב" מבלוק 11 הוא ככל הנראה יעקב קוזלצ'יק מהספר "הסוהר מבלוק 11" של אמיר השכל. ממליצה לקרוא!

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על המקעקע מאושוויץ