כתבתי כאן כבר יותר מפעם אחת שאני אוהב אוטוביוגרפיות וספרי זיכרונות. וכשנפל לידי הספר הזה שאיננו חדש התחלתי לקרוא אותו במהירות. באופן רשמי הספר נקרא "רומן" כלומר משהו בדיוני כביכול... אבל התרשמתי שכמעט כל מה שמסופר פה קרה במציאות אחד לאחד! לאה אתגר, המחברת, היא נצר ליישוב הישן בחברון ובירושלים ומתוארת פה התיישבותם החלוצית בתחילת שנות החמישים של אביה ואימה שעזבו את ירושלים ועברו לאשקלון שאז הייתה עיר ממש קטנה והורכבה מהווילות של אפרידר והעיר הישנה של מגדל הערבית, (שתושביה הערבים ברחו ממנה במלמת השיחרור) ומדינת ישראל מילאה אותה בעולים חדשים בעיקר מצפון אפריקה. אביה שהיה דתי בירושלים ניצל את המעבר לעיר החדשה כדי "להתפקר" ולהסיר את הכיפה מראשו. מתוארים כאן ילדותה ונעוריה של המספרת עם חבריה לכיתה שנשארו איתה שנים רבות גם בתיכון ואהבותיה הראשונות על רקע המלון הראשון אותו פתח אביה בעיר. מלון שקרטע בתקופות שונות בין שפל הצלחה שפל וחוזר חלילה...
אני מניח שלפחות את העניינים הרומנטיים שינתה המחברת ביחס למה שקרה באמת, בייחוד בקטעים שמסיימים את הספר... אבל כללית אני יכול לומר שהאפיזודות השונות שמתוארות כאן אכן אירעו במציאות ומאוד מעניין לדעתי להתרשם כיצד למשל נוהלו העסקים "הגדולים" בישראל הענייה והמשוועת לפיתוח של שנות החמישים... על כל פנים לדעתי הספר קריא ביותר! וגם אם מבחינה ספרותית הוא איננו יצירת מופת, דווקא כמקור היסטורי ראשוני הוא מעולה לדעתי! הוא גם נכתב טכנית בגוף ראשון, כך שקל מאוד להתחבר אליו...


















