ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 25 ביוני, 2019
ע"י Danielle
ע"י Danielle
הגעתי לספר כיוון שהיה מועמד לפרס ספיר.
קראתי את הספר ביומיים, אני חושבת שהסיבה לכך היא שפשוט רציתי לגלות את פזית פיין.
אותה אישה בת לניצולי שואה, עורכת וכותבת מכושרת ופרפקציוניסטית, שביקשה למחוק את עצמה מהחיים.
קראתי את הספר בתחושת אשם, מצד אחד לא יכולתי להוריד אותו מהידיים כי רציתי לגלות עוד פיסות מידע על פזית (כמו להציץ מהחלון לחיים של מישהו אחר), מצד שני משהו בלב רישרש לי שזה לא בסדר.
היה היתה אישה שרצונה האחרון בחיים היה להמחק, והנה אני בניגוד מוחלט לרצון המאוד ברור שלה משתפת פעולה עם יעל נאמן ומחזירה אותה לתודעה.
אחרי שסיימתי לקרוא את הספר הרגשתי שלא הצלחתי לפענח/להכיר באמת את דמותה של פזית.. היא עדיין נותרה עלומה בשבילי.
כל שנשאר לי זה רק טעם מר של תחושת אשם.
לא מתחרטת שקראתי את הספר אבל לא אמליץ עליו לקריאה, ולו רק בשביל הידיעה שאולי פזית לא הייתה רוצה שתקראו אותו.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Danielle
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
היי כרמליטה,
ממה שאני זוכרת היא לא כתבה את שזה שמה האמיתי (אין בידי את הספר לבדוק שנית) אסתמך על מה שאת אומרת ואתקן את הביקורת שלי בהמשך. תודה! |
|
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
כתבת
"פזית פיין היא הדמות הראשית בספר של יעל נאמן המבוססת על אישה אמיתית ששמה לא ידוע". זו טעות. "פזית פיין" הוא שמה האמיתי לחלוטין של הדמות הראשית בספר. עובדה זו מגבירה את הדילמה האתית האם ראוי היה לספר זה להיכתב ולהיקרא. בצד זה עולה גם השאלה, האם פזית באמת רצתה ששמה וזכרה יימחו מעל פני האדמה, או שישנם סדקים בקביעה זו. להרחבה בנושא, ראי הסקירה שכתבתי.
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
