ביקורת ספרותית על שמחה בלב - אמנות סידור הבית - המדריך המעשי מאת מארי קונדו
ספר לא משהו

---

עוד ספר מבית היוצר של מארי קונדו, אשת הסדר היפני. הספר הזה מבטיח להוביל את קודמו מהלכה למעשה ולהעניק טיפים ושיטות לסידור הבית. הספר מפרט את סוגי החפצים השונים שיש בכל בית ומציע כיצד לסדרם. האם הוא עונה על הציפיות המפורטות בכריכת הספר? בהחלט כן. האם כדאי לבוגרי הספר "סוד הקסם היפני" לקרוא את הספר? בעיני - פחות.

הסיבה לכך היא שבסופו של דבר, כמו כל בתהליך יעוץ או אימון, מי שמבצע את העבודה בפועל הם אתם. אתם אלה שעוברים על חפציכם אחד-אחד, מייצרים שקיות לתרומה ולהשלכה, ומסדרים את יתר החפצים במקום הראוי להם. שלא כמו בסדרת הנטפליקס, מארי קונדו לא תגיח בפתח ביתכם עם חולצה לבנה ומתרגמת ליפנית, וגם אם כן, אפילו בסדרה הדיירים הם אלה שעושים את העבודה בעוד כוהנת הסדר מעירה הערות-צד. וההגיון אומר שמכיוון שאתם אלה שמסדרים, פשוט תסדרו, אל תקראו.

באופן די מרתק מבחינה אנתרופולוגית, קיים שוני תרבותי באופני האחסון והסידור. בעוד שהיפנים מורגלים באחסון בגדים במגירות (ומארי קונדו מנסה להנחיל זאת לאמריקאים), אצל הישראלים לא יעזור בית דין, את רוב הבגדים מקפלים ומניחים בערימות בארון קיר. מכאן עולה שחלק מאופני הסידור בספר פשוט לא רלוונטיים לנו.

ועניין אחד אחרון שעלה כבר בספר הקודם היא תחושת השליטה המוגזמת. בעולם אוטופי אה-לה מארי קונדו צריך כל חפץ להיות מונח במקומו האידאלי, לא אבק ורבב וללא טיפונת אי-סדר. אבל אנחנו בני אדם, ואם תביטו מאחוריי עכשיו, תראו נעליים זרוקות ליד תיק בית ספר שהושלך בכניסה לבית, שני פאזלים של הדג הניצול נמו מורכבים כבר שלושה ימים על רצפת פינת האוכל לצד קופסת המשחק התואמת, וגרביים שאני עצמי (אבוי!) השארתי בסלון. אז בחיאת, גברת קונדו, כאן בלבנט, ובטוחני שגם בטוקיו, לפעמים צריך לדעת לקבל את המצב ופשוט לשחרר.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על שמחה בלב - אמנות סידור הבית - המדריך המעשי