ביקורת ספרותית על קוקולקה מאת לאנה לוקס
ספר מעולה

---

קוקולקה בובה קטנה זה הכינוי של סמירה, ילדה בלי בית, בלי הורים חיה בבית ילדים נוקשה באוקראינה
סיפור קשה על האנשים החיים בשולי החברה, בני בלי בית לאום ושורשים.

מסתובבים ברחובות באירופה, מכייסים, גונבים ושורדים את היום.

לסמירה מראה מיוחד כהת עור, עיני כחול ירוק ושיער שחור, אולי צועניה היא שומעת פה ושם.
החיים בבית ילדים קשים ימי האימוץ הם הימים המיוחדים יש לה שם חברה אחת ויחידה, מרינה.
את מרינה אימצו זוג גרמני וסמירה נותרה לבדה, בחבילה שהגיעה עבורה היה מכתב ממרינה על חייה החדשים ובובת ברבי.
מאותו הרגע משאת נפשה של סמירה היה להגיע לגרמניה ולפגוש את מרינה.

הרצון העז והנחישות גורמים לסמירה לברוח מבית הילדים ומכאן חייה עוברים טלטלות רבות.
רוקי פושע קטן אוסף אותה לביתו שם גרים עוד בני נוער ללא בית, הם גונבים מכייסים וחיים מהיד לפה תוך ניצול נפשי ומיני.
סמירה ניחנה בכשרון מוזיקלי והיא שרה בפינות רחוב אפלות היאנ
חוזרת אל בית הזוהמה שלה, הרצון לצבור כסף ולנסוע לגרמניה לפגוש את מרינה לא עוזב אותה.
שוב סמירה נאספת ע"י בחור צעיר דימיטרי שמבטיח לה חיי פאר ומוביל אותה לאבדון אבל גם שולח אותה לגרמניה משאת נפשה. לסמירה יש תושיה רצון עז ונחישות רבה.

היא עוברת דברים נוראיים כל כך שהכאב לופת בגרון תוך כדי קריאה.
סמירה עוברת מיד ליד אבל שוב מוצאת את הפתח לברוח ולמצוא פתח מילוט לחיים טובים יותר ולתקווה.

סמירה הקטנה גיבורה נערצת, שורדת אמיתית.

ספר שנקרא בנשימה עצורה - מומלץ ביותר

» ביקורות נוספות של רונדנית
» ביקורות נוספות על קוקולקה