ביקורת ספרותית על צפון פרוע מאת שמעון ריקלין
ספר לא משהו

---

קודם כל, חשוב מאוד להבהיר לגבי הסופר! איש התקשורת הידוע יותר והימני מאוד מעריצו הגדול של בנימין נתניהו איננו מי שכתב את הספר הזה! כתב אותו שמעון ריקלין אחר, סופר ירושלמי שעיקר כתיבתו הוא בעיקר קובצי סיפורים קצרים. אני בטוח שבגלל השם הזהה לגמרי, רוב האנשים מבלבלים בין השניים...
יעקב, גיבורו של הספר הזה הוא אנטי-גיבור בן יחיד שמתגלגל לאחר נעורים עלובים ואם ניצולת שואה שמגינה על בנה יותר מדי והופכת אותו למושא של לעג וקלס. הוא מתגלגל איכשהו לתפקיד של "פקיד מצטיין" בצבא הוא מגיע מכל המקומות בצבא דווקא לאזור דרום לבנון, שכזכור לכולנו הוחזק שנים די רבות בידי צהל...
בעצם נוגעת רוב עלילת הרומן הזה באותה תקופה בצבא שם.
התרשמתי שמה שריקלין ניסה לעשות פה הוא מין גרסה ישראלית ל"מלכוד 22" בתערובת עם מ.א.ש ועם עוד כמה ספרים... אז זהו ש"מלכוד 22 " כתוב כסאטירה והומור על האבסורד של חיי הצבא וגם על המלחמה בכלל. אז פה יש מין סוג של ניסיון כזה! אבסורדים אמנם לא חסרים פה בעלילה, שאין בה שמץ של היגיון - בצבא ומחוץ לצבא. לפעמים יש גם ניצוצות של עניין בסיפור האישי של אותו אנטי-גיבור. אבל הומור? סאטירה? לצערי אין כאן שום דבר מצחיק והטקסטים ותיאור הדמויות יבשים כמו צנון. אפילו אם ניקח את תנאי המערב הפרוע ששררו בלבנון בשתי המלחמות שישראל לחמה בהן בלבנון ואחריהן, כל מי ששירת באמת בצה"ל, יודע שריקלין נתן לדמיונו הפרוע להתעופף רחוק כל כך, עד שמדובר בצבא דמיוני לחלוטין. מבחינתי מדובר כאן בספר די מאכזב. רובנו גם כמעט שכחנו שישראל שהתה אי פעם בלבנון כך שהוא גם בלתי רלוונטי לחלוטין.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על צפון פרוע