ביקורת ספרותית על תחכמוני מאת יהודה אלחריזי
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 בינואר, 2019
ע"י בוב


תחכמוני - יהודה אלחריזי


יהודה בן שלמה אלחריזי, סופר, משורר, מתרגם ואיש מסעות שחי בימי הביניים בין השנים 1165-1225.
אלחריזי נולד בטולדו הנוצרית, כ-80 שנה לאחר כיבושה מידי האיסלאם וחי אחרי תקופת תור הזהב של אנשי רוחה היהודים. בצעירותו למד מקרא, תלמוד, בלשנות ורפואה. יצירתו מתחלקת לשלוש: תרגומיו, שירתו והמקאמות אותן חיבר.
בתרגומיו אפשר למצוא את מורה נבוכים של הרמב"ם אותו תרגם לשפה העברית. עבודה זו גרמה לסכסוך בינו ובין מתרגם אחר בן תקופתו, שמואל אבן תיבון, שגם תרגם את יצירתו הפילוסופית של הרמב"ם, דבר שגרם לתחרות ואיבה.

סוגה נוספת שמאוד דיברה אל אלחריזי הייתה המקאמה- יצירה שירית-סיפורית מגוונת, המשלבת בתוכה פרוזה מחורזת בעלת ברק רטורי ושירים שקולים. המקאמות היו נפוצות מאוד בספרות בערבית של ימי הביניים ומשם השתרשו גם בקהילות היהודיות.
הראשון שפיתח את סוגת המקאמות היה אחמד בן אל-חוסיין בן יחיא בן סעיד בן בשר אבו אל-פצ'ל אל-המד'אני, משורר פרסי שחי בין 969–1008. את הסוגה הזו פיתח לדרגת שיא אבו מוחמד אל-קאסם בן עלי בן מוחמד בן עות'מאן אל-חרירי אל-בסירי אלחראמי, יליד בצרה שחי בין 1054-1122. אלחריזי מאוד הושפע מסגנונו של אלחרירי והעריץ אותו. אחת מעבודותיו הגדולות ביותר הינה 'מחברות איתיאל' שמהוות את תרגום המקאמות של אלחרירי לעברית צחה. את התרגום המופתי הזה ניתן לקרוא עד היום.

על שירתו של אלחריזי לא ארחיב, ואדלג למקאמות המקוריות שלו. במסעו הראשון נדד אלחריזי למחוזות פרובנס בצרפת. מסעו השני היה לאזור ארץ ישראל. הוא עבר באלכסנדריה, קהיר, עזה, ירושלים, עכו, צפת, דמשק, בצרה, בגדד ועוד רבים כשהוא נפגש עם הקהילות החיות במקום ומתקשר בעיקר ליהודיות שבהן. התיאורים של אותם מקומות מתוארים ביצירתו המונומנטלית 'תחכמוני'. יצירה מקורית אותה הוא כתב בלשון עמו- עברית. אחת הקהילות איתם הוא נכנס לדין ודברים היא הכותים (העדה השומרונית) איתם הוא מתווכח על אמונה. ובעוד הוא מצודד בתפיסה היהודית שכוללת את ביאורי המשנה והתלמוד, הם מצדדים בתנ"ך ללא כל הפירושים. מרתק לראות איך שום דבר לא השתנה כשתפיסות דתיות מתנגשות זו בזו. שפתו של אלחריזי היא טוהר המורכב מוירטואוזיות, עושר וידע המכיל פסוקים תנ"כיים שלא פעם הוא משנה את משמעותם ב-180 מעלות מכוונתם המקורית לצורך תוכן סיפורו. בחלק מהמקאמות של אלחריזי יש קללות ועלבונות, דברים בעלי משמעות כל כך חריפה ופוגעת שהחתימו אישים מסויימים שהוא פגש לדראון עולם, ועם זאת, שפת הביבים הזו שנפרשת על פני עמודים שלמים, נכתבת בספרות כל כך גבוהה שאין וכנראה שגם לעולם לא יהיה לה מתחרה. באחת מהמקאמות הוא כותב שיר המפאר את מי שנכתב עבורו, אך אם קוראים את השיר מהסוף להתחלה זה שיר המקלל ומכפיש את אותו אדם. איני יודע איזה כישרון גאוני צריך כדי לכתוב דברים כאלו, הספר כולו השאיר אותי מסוחרר.
קריאתו נתפרשה על פרק זמן דיי ארוך הן מפאת גודלו (600 עמודי ספר + 100 עמודי ביאורים ואיזכורים) והן מעצם ההתמודדות עם השפה המליצית וגדושת העושר.

ליהודה אלחריזי יש מקום מיוחד בליבי בכל הקשור לעולמי הספרותי. אני מרשה לעצמי לחשוף קטע מחלופת מכתבים פרטית שנעשתה ביני לבין קוראת אחרת באתר שתסביר למה כוונתי:

"את האהבה שלי לספרות אני חב למקאמות של ימי הביניים. ובייחוד ל'נישואי כלה כעורה' של יהודה אלחריזי. כילד ונער ספרות לא עניינה אותי. הייתי הגרוע שבתלמידים, עד כדי כך גרוע שאף תיכון בעירי לא הסכים לקבלני. ביקשו מהורי שירשמו אותו לבית ספר מקצועי או פנימיה. לאחר מאבק נואש של הורי התקבלתי לתיכון הגרוע ביותר בקצה השני של העיר. שם שובצתי למגמה הגרועה ביותר- 'מנהל ורכש'. באותה כיתה התאספו בני הנוער הבעייתיים מכל רחבי העיר כדי שתהייה לנו מסגרת בבוקר ולא נסתובב ברחובות ומשם לפשע. הרגשתי מושפל להשתייך לשם. תמיד היו חברי הטובים ביותר התלמידים הטובים ביותר. החלטתי שאני עובר משם ויהי מה. לא היה קשה להוציא ציונים טובים שם, ובסוף השנה העבירו אותי למגמה הומנית ספרותית. בלימודי 5 יחידות ספרות נגענו במקאמות ובשירת ימי הביניים. אני זוכר שהקראנו את 'נישואי כלה כעורה' המספר על בחור שמשכנעים לחתנו עם איילת אהבים, בחורה יפייפה מבית טוב עם ממון ומבקום זה הוא מוצא עצמו מרומה ונשוי לזקנה בלה ומרוששת. רצף הקללות החריפות בשפה פיוטית וגבוהה מאין כמוה הדהימו אותי. התחלתי לצחוק בקול רם, בהיסטריה מבלי יכולת להחניק את פרץ ההתפעמות שאחזה בי כשדמעות זולגות באושר מעיני. הסתכלו עלי כמו על אידיוט, אפילו המורה לא הבינה שהאקסטזה ששינתה באותו רגע את עולמי לעד נובעת מהטקסט הכתוב. זו פסגת הספרות העברית לטעמי."

השיחה זהו גרמה לי לחזור ולחפש את יצירתו של אלחריזי, והיא השלימה לי עוד חלק משמעותי בתצרף האדיר של יצירות חולין בעברית לפני מהפכתו של אליעזר בן יהודה.

לסיכום, פסגה ספרותית למטיבי לכת.
25 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בוב (לפני שבוע וחצי)
תודה רבה אברהם.
אברהם (לפני שבוע וחצי)
נפלא ומחכים, עד בלי די. יישר כח.
בוב (לפני שבועיים)
תודה אדמה. אם זה מה שאתה חש, מטרת כתיבתי העיקרית הצליחה.
בוב (לפני שבועיים)
תודה על המחמאות חני, זה מחמם את הלב. בתשובה למה שרשמת על בתי ספר, אני מפנה אותך למה שרשמתי לרסטה בתגובות.
אדמה (לפני שבועיים)
אתה מצליח ליצור בי עניין לספרים שכנראה לא הייתי מגיע אליהם ללא הסקירות שלך
חני (לפני שבועיים)
סקירה מדהימה כתמיד בוב. בדיוק שאלתי עצמי איך מגיעים לנושא הכתוב, ואיך מגיעים לסופרים מעוררי הערצה שרק קומץ מכירים? ואז המשכתי לקרוא בלהט
וענית על כל השאלות בחלק השני של הסקירה.
אז לכתוב שיר עם שתי משמעויות מהתחלה לסוף ומהסוף להתחלה זו אכן גאונות.
אחפש את הסופר והספר.
תודה בוב. וברור לחלוטין שאם בית ספר שואף להתמסר רק לטובים, למחוננים והגאונים שבו ולא יוצר עניין קלוש בחברה שקשה להם הוא שם אותם מלכתחילה בשוליים של החברה אז לאן ייצמחו משם?
ועניין בתי ספר מקצועיים בארץ הוא עניין אפילו עמוק בשביל לפתוח אותו על הבוקר.
בוב (לפני שבועיים)
תודה רבה עמיחי.
עמיחי (לפני שבועיים)
איזה יופי.
תודה, בוב.
נעמי (לפני שבועיים)
איך אני אוהבת גידופים מקוריים, זה משעשע נורא
בוב (לפני שבועיים)
נעמי, לגבי השיר הספציפי הזה אני לא בטוח. אך רבים מהשירים והמקאמות כן בעלי הקדשות. החריף, המשמיץ והביקורתי ביותר נכתב על קהילת דמשק ובעיקר על אדם בשם ברוך, שעסק שם כרופא, או כדברי אלחריזי כרופא אליל. קללות, נאצות, חירופים וגידופים במשך 4 עמודים ברצף.
נעמי (לפני שבועיים)
בוב תודה רבה! נהנתי לקרוא, מעניין אם מישהו "זכה" להיות מושא השיר...
בוב (לפני שבועיים)
תודה רסטה. אני מסכים שזו לא אינדיקציה מוחלטת, אך להגיד שבית ספר זה לא אידניקציה לשום דבר זו אימרה שאני פחות מסכים עימה. מתי מוסד לימודי כן הופך לאינדיקציה למשהו? תואר ראשון, שני? אולי רק דוקטורט או פרופסורה? אני יכול להגיד מתוך ניסיון אישי שגם דוקטורנטים גדולים בתחומם יכולים להיות בורים מוחלטים בנושאים הבנאלים ביותר שאתה יכול להעלות על הדעת, עם הליך קבלת החלטות דפוק מהיסוד. גם ידע מתגמד, לדעתי, אל מול דרך ארץ ויחסי אנוש. ופה בדיוק מגיע עניין הבית ספר, אני לא מסתכל עליו כבעל משמעות מודגשת בתור היותו מוסד לימודי, כי אם בעיקר בשל היותו מוסד חברתי. ומכאן שערכו רב ביותר. עם זאת, לאור הדברים הללו אני חייב בגילוי נאות שכאשר ביתי הבכורה, הלומדת כעת בכיתה ב', חוזרת הביתה עם ציון גבוה, הדבר גורם לי לאושר לא מועט.
Rasta (לפני שבועיים)
בוב סקירה מעניינת מאוד, כתבת נהדר. פחות הסגנון שלי אבל מעניין לחלוטין.
אוה ובית ספר זה לא אינדיקציה לשום דבר..
בוב (לפני שבועיים)
תודה רץ. אני מאמין שיש פה עוד כמה שלא כיכבו בבית הספר.
רץ (לפני שבועיים)
כול הכבוד לאהבה המיוחדת, ולרקע גם אותי לא קבלו לתיכון הטוב בעירי.
בוב (לפני שבועיים)
תודה אנקה. מעניין שאת מזכירה את 'עוטה עור הנמר' של שותא רוסתוילי, זאת מכיוון שמימדיו של 'תחכמוני' דומים לו מאוד. זה החיסרון היחיד בספר. הוא גדול, כבד ולא נוח לקרוא אותו תוך כדי הליכה.
אנקה (לפני שבועיים)
כבוד ! על חומר הקריאה המעניין ולא שבלוני שלך : ספרות עתיקה ויצירות קלאסיות של ספרות גיאורגית כגון, עוטה עור נמר או יצירות של יהודה אלחריזי.
תודה לך על שקראת, סיקרת ושיתפת אותנו.
אנא המשך.
בוב (לפני שבועיים)
תודה, זשלב.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני שבועיים)
מה שסקאוט
בוב (לפני שבועיים)
yaelhar, לא יודע אם אני הוכחה למשהו. אני כן חושב שמי שמתרגל למידה ושוקד במהלך הלימודים כנער מפיק מכך המון לעתידו. המסלול שלי היה עקום והקשה עלי רבות גם בלימודי האקדמים, לפחות בשנים הראשונות, עד שהצלחתי לסגל לעצמי יכולות שיעמדו בקצב האוניברסיטאי.
בוב (לפני שבועיים)
Pulp_Fiction, תודה רבה. רבים הם הספרים שהשפיעו רבות על השקפותי. 'נישואי כלה כעורה' מתוך תחכמוני היה באמת הראשון שגרם לי להתאהב בספרות.
בוב (לפני שבועיים)
תודה רבה כרמליטה.
בוב (לפני שבועיים)
בת-יה, המקאמה והשירה של ימי הביניים שונות זו מזו. זאת משום שלמקאמה יש אופי סיפורי. אם התחלת להתעניין בשירת ימי הביניים אני ממליץ לך לנסות גם קריאת מקאמות.
בוב (לפני שבועיים)
תודה סנטו.
yaelhar (לפני שבועיים)
הביקורת מרתקת כרגיל.
שירת ימי הביניים - ושירה בכלל - לא מדברת אלי בדרך כלל.

וחוצמזה - אתה ההוכחה ש"להיות תלמיד טוב" בתיכון לא מנבא הרבה. וגם ההיפך, כמובן.
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
בוב, כתבת בצורה מרתקת ומרגשת. תודה על ששיתפת אותנו בפרק כה אישי ומיוחד מההיסטוריה הפרטית שלך. מדהים עד כמה יצירה אחת ויחידה יכולה להוות נקודת מפנה מקסימה בחייו של אדם.
כרמליטה (לפני שבועיים)
נפלא!
תודה בוב על סקירותיך המיוחדות.
בחירות הקריאה הלא שגרתיות שלך והסקירות בעקבותיהן מוציאות אותנו מאזור הנוחות הספרותי שלנו. הן כל כך מרגשות ומעשירות.
בת-יה (לפני שבועיים)
השארת אותי בלי מילים, בוב, אבל עם התפעלות בלי גבול.
מעניין שבתיכון דווקא לא אהבתי את שירת ימי הביניים, רק בשנים האחרונות חזרתי לקרוא את השירה הזאת,
אחרי שנתקלתי בשעת ניקיון בספרים בהם הילדים למדו. כל הראיה שלי השתנתה לגמרי. לטובה.
סנטו (לפני שלושה שבועות)
בוב, ביקורת נהדרת, עשית לי חשק, תודה.
בוב (לפני שלושה שבועות)
נעמי, בפרוייקט בן יהודה מופיעים 11 מתוך 50 המקאמות של אלחריזי. בניהן גם מקאמת האיגרת המתהפכת. רק קטע השיר במקאמה מתהפך ולא כולה.
הִנֵּה זֹאת תְּהִלָּה כְלוּלָה וְתַחְתֶּיהָ רָבְצָה הָאָלָה.
רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה.
אִם תִּקְרָאוּה כְדַרְכָּהּ וְתֵלְכוּ בִנְתִיבָה,
הִיא דֶרֶך יָשָׁר לֹא תִכָּשְׁלוּ בָהּ.
וְאִם תִּרְצוּ לַהֲפֹךְ עִנְיָנֶיהָ וְלַהֲרֹס בִּנְיָנֶיהָ
הַתְחִילוּ מִסּוֹפָהּ וְתֵלְכוּ אֲחֹרַנִּית
מִן הַדֶּרֶךְ הַשֵׁנִית וְכֹה תֹאמְרוּ:
גְּבִירֵנוּ לָנֶצַח יֹאבַד אַל יַמְצִיאֵהוּ.
חֶסֶד בוֹרְאֵהוּ וְכֵן תֵּלְכוּ מֵאַחֲרִיתָהּ
עַד תַּגִּיעוּ לִתְחִילָתָהּ.
וַיֹּאמֶר לָהֶם:
וְהִנֵּה עוֹד אֵלּוּ שְׁנֵי חֲרוּזִים יִתְהַפְּכוּ לְאָחוֹר כְּמוֹ הָאִגֶּרֶת
וְיִתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת. וַיִּשָּׂא מְשָלוֹ וַיֹּאמַר :

הַשָּׂר, בְּךָ ישֶׁר וְאֵין אִתָּךְ
עָוֶל וְכָל חֶסֶד בְּךָ נִמְצָא.
מוּסָר בְּלִי רֶשַע בְּךָ שָׂם אֵל
כִּי אַתְּ אֶמֶת חֶמְדָּה בְּלִי שִׁמְצָה.

וְכָל הָרוֹצֶה לִקְרֹא אֵלּוּ הַשִּׁירִים הֲפוּכִים
יֹאמַר כִּי חֲמַת ה' שׁוֹפְכִים:

שִׁמְצָה בְּלִי חֶמְדָּה אֱמֶת אַתְּ כִּי
אֵל שָׂם בְּךָ רֶשַׁע בְּלִי מוּסָר.
נִמְצָא בְךָ חֶסֶד וְכָל עָוֶל
אִתָּךְ וְאֵין יֹשֶׁר בְּךָ הַשָּׂר.





בוב (לפני שלושה שבועות)
תודה סקאוט. את תמיד הראשונה להגיב לכל הביקורות שלי פה. נעים לדעת שיש מי שזה מדבר אליו גם אם הספרות עליה אני כותב מעט חריגה ונבדלת בנוף של סימניה.
נעמי (לפני שלושה שבועות)
אכן, מצטרפת לסקאוט.
סקרנת מאד - המקאמה שנקראת הפוך - וואו, אני חייבת לראות את זה, אולי תעתיק לנו?
והפיסקה מהתכתובת מוסיפה מאד =)
שכוייח!
סקאוט הסקוטית (לפני שלושה שבועות)
אין על הסקירות שלך, בוב. הן משבחות את האתר. אתה פשוט מוציא פנינה ספרותית אחת אחרי השניה. ספרים שאילולא סקירותייך ספק אם הייתי מכירה. אתה וסקירותייך נכס לסימניה!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ