ביקורת ספרותית על מראות מצחיקות מאת עליזה אלראי
ספר בסדר

---

היו מי שאמרו שמראות מצחיקות מזכיר את מלכת היופי של ירושלים. אין מה להשוות. מלכת היופי של ירושלים הוא אפוס משפחתי נרחב לעומת הסיפור הזעיר של מראות מצחיקות.
עליזה בת השמונה מבלה את החופש הגדול עם אמה בבית סבתה בירושלים. לירושלים הם הגיעו כרגיל כשהאם איזבלה לא הסתדרה עם האב. בין האם לאב מסתתר לו סוד, שלא מתגלה אלא לקראת סוף הספר ומעיב מדי פעם על היחסים בין ההורים.
את הסיפור של אותו חופש גדול אנו שומעים מפי הצעירה, המספרת סיפור משופע במילים בלדינו ועמוס בקלישאות מנדנדות בשפע. אותו קיץ בביתה של הסבתא, כשרק עליזה ואמה מגיעות לבקר הן גם נתקלות בריצ'רד הבריטי, כשניצוץ נדלק בינו לבין האם. ניצוץ זה יהפוך ללהבה, אבל כנראה שלא יותר מזה. הסוד המפריד בין ההורים יתגלה וכמו שהפריד, גם ידביק בחזרה.
בגדול, לא סיפור מעניין במיוחד, לא כתוב טוב במיוחד, לא קוהרנטי, יותר אנקדוטלי ומעט חביב לקריאה. בטח אין מה להשוות למלכת היופי של ירושלים. תשכחו מזה.
רוצים ליהוק לסרט: בתפקיד הילדה אמלי בן סימון מהפרסומת ליס, האחות הגדולה והאח של עליזה מדו ואיי ג'יי סופרנו בהתאמה. והאם איזבלה? אולי מיה דגן.

» ביקורות נוספות של מורי
» ביקורות נוספות על מראות מצחיקות