ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 בינואר, 2021
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
"סליחה, אפשר לקבל החזר?"
הספרנית העיפה אלי מבט עייף מעל מקלדת המחשב שלה ושאלה: "מה את רוצה?"
"החזר," אמרתי. "על הספר הזה"
היא לקחה ממני את הספר והסתכלה עליו מכל הצדדים. "מעניין," כך היא אמרה, "הרבה מאוד אהבו את הספר הזה. הוא אחד המבוקשים אצלנו. החזר. עד כדי כך. מה לא אהבת בו?"
"או," אמרתי לה. רק חיכיתי להזדמנות. "קודם כל יש לו הבטחה והוא מפר אותה. גם על הכריכה הקדמית וגם על הכריכה האחורית יש הבטחה שהספר מצחיק, ואפילו מצחיק עד דמעות, והוא לא הצחיק אותי בכלל. בטח לא עד דמעות. את בטח תגידי שלא כל ספר צריך להצחיק, ואת צודקת בזה, אבל אם מבטיחים צחוק אז צריך לקיים. ואני ציפיתי שהוא יהיה הפוגה בידורית בתקופה די עמוסה וסגורה של פנדמיה עולמית, והוא לא היה. דבר שני זה דמות הדוברת. את יודעת למה כשכותבים ספרי מבוגרים מכיוון ילדי אז בדרך כלל בוחרים זה יהיה ילד בן שתים עשרה?"
הספרנית הסתכלה עלי. ואז נענעה בראשה לשלילה. אני המשכתי:
"כי ילדים צעירים יותר פשוט לא מעניינים. הם רואים תמונה חלקית, רק מה ששייך אליהם וקשור אליהם, ולא יוצרים בכלל תמונה רחבה. עליזה פה, שהיא המספרת, היא לא רק בת שמונה, אלא גם ילדה חרדתית שהחרדות שלה מתבטאות בבחילות או בהקאות, שזה לא רק בנאלי, זה גם קצת מגעיל כשמנסים להשתמש בזה יותר מפעם אחת כאלמנט טרגי-קומי בסיפור שהוא ילדה שמפריעה או עוזרת או שניהם לרומן של אמא שלה. עוד סיבה לבחור נקודת מבט ילדית היא כדי ללחוץ על מיתרי הנוסטלגיה המשותפים לכותב ולקורא. ובכן אין לי שום נוסטלגיה למשפחה ספרדית ותיקה בירושלים של שנות החמישים, לא לשפת הלדינו, לא לאמרות שפר בשפה הזאת, לא לנופים ולא לסוג הדמויות. אז פספס מבחינתי. גם חדרה של שנות החמישים לא עושה לי את זה.
"ובכלל, כל הנדידה הזאת מחדרה לירושלים ובחזרה, קצת מוזרה לי. העלילה לא ממש ברורה. למה עליזה הילדה נסעה עם אמא שלה ולא נשאר עם אבא שלה ועם אחיה ואחותה בבית? והדמויות כולן הן שטוחות כמו דיקט. אף אחת מהן לא מקבלת נפח ולא יוצרת הזדהות. ממש לא אהבתי."
הספרנית הפסיקה את עטיפת הספר שבו היתה עסוקה כל הזמן הזה ושאלה: "זהו? סיימת את מה שהיה לך לומר?"
"נראה לי שכן," עניתי לה.
"אז יופי.תביאי את הספר. זאת ספריה, איזה החזרים בראש שלך? ולספר הזה יש רשימת המתנה ארוכה מאוד. אני אעביר אותו הלאה".
20 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה לך, command
|
|
|
Command
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
תודה על החיוך.
|
|
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מיכל, ברור.
גם הלכתי לספריה בזמן סגר. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
הבטחות צריך לקיים, מיכל...
|
|
|
מיכל
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אז זה הולך ומחריף...
את באמת רוצה לומר שהיית "רצינית לגמרי" כשביקשת החזר על ספר שקראת בספרייה ושלא מצא חן בעינייך? ואם נניח תקני בסופרמרקט לחם והוא לא יהיה לטעמך, תבקשי החזר בטענה שהוא ממש לא טעים? ואם תלכי לחתונה והיא לא תהיה מוצלחת, תבקשי את הצ'ק בחזרה? |
|
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
עמיחי, תודה
|
|
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מיכל, אני הייתי רצינית לגמרי
|
|
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
יעל הר, אולי החושים שלך מחודדים משלי
|
|
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סקאוט, צודקת לחלוטין. המשיכי ככה
|
|
|
נצחיה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מורי, תודה רבה. זה כלל אצבע יפה
למרות שיש ספרים מצחיקים באמת. זה דבר שקורה |
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מצוין :)
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אפילו פיצוי על הבטחה לא ממומשת, הייתי אומר. מצחיק עאלק.
|
|
|
מיכל
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
החזר על קריאת ספר לא מוצלח בספרייה?
ניסיון לא מוצלח להצחיק. |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בעע
|
|
|
yaelhar
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אפילו לרגע לא התחשק לי לקרוא אותו.
|
|
|
סקאוט
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
יפה. אהבתי את הביקורת. פעם חלפה במוחי המחשבה לקרוא אותו אבל נמנעתי מלעשות זאת. אני רואה שבחרתי נכונה.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ספר בינוני לגמרי. היום אני כבר ילד גדול ויודע שכשאומרים שהספר מצחיק, הוא חוזר למדף.
|
20 הקוראים שאהבו את הביקורת
