ביקורת ספרותית על מראות מצחיקות מאת עליזה אלראי
ספר טוב

---

מראות מצחיקות / עליזה מיוחס – אלראי

הוצאת ידיעות ספרים
שנת הוצאה 2004
255 עמודים

ספרים ישראלים אני קורא, בדרך כלל, פחות מאשר ספרים מתורגמים. בין אם זו יד המקרה בלבד, בין אם זה מההמלצות, מכך שספרים מתורגמים יותר פופולאריים או שיותר קל לי להתחבר אליהם, זה נכון. ובכל זאת, אם אני שומע המלצות רבות על ספר אני לא מהסס לקרוא אותו. כך קרה לי עם הספר הזה.

לא אביא כאן את התקציר בגב הספר. למה? כי כנראה שידיעות השקיעו כל כך בכתיבת תקציר, שהם נתנו ספויילר ענקי שהורס את הקריאה. בקצרה אומר שהעלילה מתרחשת בישראל של שנות החמישים, ומסופר מפי ילדה בת שמונה ממשפחה ספרדית. כן, במשפחה יש הרבה סודות ותככים, מה שמוסיף לא קצת פלפל לספר.

בניגוד לרושם הראשוני שעלה מן התקציר (ישראל של שנות החמישים? לא מעניין) הספר דווקא די מעניין. כבר בפרולוג, "רגע לפני ההתחלה", אלראי מכווננת את הקורא לאווירה של הספר הזה – זורם וקולח, ובעיקר מצחיק. בהחלט ספר שכיף לקרוא אותו.

הכתיבה לא מתיימרת להיות גבוהה, וזה כנראה מה שהופך אותה לכזו מהנה. פה ושם אפשר אפילו למצוא הרהורים פילוסופיים מעניינים שיכולים לגרור דיון מעמיק בין קוראים מתקדמים. הפרקים לא ארוכים מדי ומחולקים בצורה טובה.

הדמויות הן קשת של טיפוסים משעשעים ונוגעים ללב – כובשים כל כך שבאמת לא בא להיפרד מהספר. הדיאלוגים שנונים והתיאורים מצחיקים, ויוצרים ביחד עולם שנראה ממשי ובכל זאת מכיל ניחוח ספרותי משהו.

במבט ראשון נראה כי העלילה מתמקדת בעיקר בלהצחיק, אבל אם מסתכלים במבט שני רואים דיוקן רגיש של חיי משפחה שעולה על שרטון כל פעם מחדש, מזווית ראייה מעניינת של ילדה בת שמונה, פיקחית להפליא. ובכל זאת יש בספר משהו קצת... טרום-ספרות, משהו של ספרי ביכורים, שמצד אחד זה טוב ומצד שני לא, שרק במבט כולל על הספר מבחינים שהוא זה שמפריד בין הספר הזה לבין ספרות מעולה אמיתית. בכל מקרה, אשמח לקרוא עוד כתבים מאת המחברת הזו.

מילה על העטיפה : הקדמית מעולה, מושכת מאוד. חבל רק שקלקלו את האווירה בצבעי הבורדו עם גב עטיפה בצבע כחול, ותקציר עם ספויילר. לא נורא, גם ככה עדיף לוותר על התקציר, אז נוותר גם על העיצוב האחורי ונישאר עם הצילום המקסים מאת אמנון אילוז.

לסיום : מצחיק ומקסים. מצד אחד מומלץ לניקוי ראש, מצד שני כן צריך להתאמץ קצת כדי ליהנות במלואו מהעולם שיוצרת המחברת. מומלץ.

"אמא שיפשפה את המצח ואמרה שליד הסיפור שלה כל סיפור נשמע מצחיק, ואם היתה רוצה לכתוב את סיפור חייה, היה צריך כל הים הזה להפוך לדיו והשמיים לנייר וגם אז המקום לא היה מספיק." (עמוד 136)

דור
4.10

» ביקורות נוספות של shortcuts
» ביקורות נוספות על מראות מצחיקות