ביקורת ספרותית על כחותם על לבך מאת הילה ארוון
ספר טוב

---

"כחותם על ליבך" הוא ספר רומנטיקה נהדר על הרקע ההיסטורי של גירוש ספרד.
בתור מי שזהיר למדי כשזה נוגע לספרות ישראלית, מצאתי סיפור קולח, מעניין, בנוי היטב והעיקר – ספר שקשה להוציא מהידיים.
הילה מתארת את חיי האנוסים בספרד, וגם קצת את ירושלים בתקופת האימפריה העותומנית בצורה ברורה וזורמת שמשתלבת יפה בתוך הסיפור, וזה לא דבר מה בכך.

ואף על פי כן, אני לא מסוגל לתת לסיפור חמישה כוכבים.
הסיבה (בגדול) היא משום שהספר נותן לטעמי יותר מדי משקל לדרמה ולרומנטיקה, על פני הפיתוח של הדמויות.
אני כלל לא מתיימר להיות מסוגל לכתוב סיפור יותר טוב, אבל למי שמעוניין, הנה הנקודות שהוחמצו לדעתי (אזהרת מיני-ספוילרים):

דבר ראשון, כמעט חצי מספר מתעסק בסיפור האהבה בין חוספינה ורודולפו, שתי דמויות נוצריות למהדרין, שלא תורמות במאומה לנושא העיקרי של הספר, ורק מגדילות את החלק היחסי של הדרמה.
- רודולפו הוא הלוחם המושלם, הרומנטיקן המושלם, הגבר המושלם. בקיצור- דמות משעממת להחריד, שלא מתפתחת ולא יכולה להתפתח במהלך העלילה (הרי הוא מושלם, כאמור).
- חוספינה, לעומת זאת, היא דמות עגולה יותר, שהיה לה פוטנציאל להיות מעניינת.
אם הסופרת הייתה מחליטה להעמיק את ההתלבטות של חוספינה בין חיי רוח במנזר או חיים 'חומריים' של זוגיות, זה היה יכול לטעמי להיות מרתק. במקום זה, ההתלבטות
האמיתית הפכה להיות הנוסחה השגורה של "אוהב/לא אוהב", וגם זו הייתה יכולה להיות מוצלחת אם היא לא הייתה נמתחת ונמתחת עד אינסוף.

החלק העיקרי של הספר עוסק בסיפור האהבה בין ראובן, המתנצר החדש אבל יהודי בסתר, לבין איזבלה הנוצרייה.
- איזבלה היא ללא ספק הדמות שעוברת את שינוי האופי הכי גדול במהלך העלילה. היא מוצגת בהתחלה כדמות אנוכית, מפונקת ויהירה, ומסיימת במקום אחר לגמרי. לצערי, קצב ההתפתחות של הדמות שלה היה כל כך מהיר, שזה נראה אמין רק למי שהיה מוכן להאמין. אשרי המאמין.
- ראובן הוא הדמות שעוברת הכי הרבה תהפוכות בספר. היו הרבה נקודות שהייתי שמח לרחבה עליהן:
נישואיו הראשונים, שאנחנו כמעט לא יודעים עליהם כלום אבל עדיין אמורים לחוש את הטרגדיה של איך הם הסתיימו.
הלבטים האמוניים שלו, שהסופרת מבינה כי חייבים להתייחס אליהם, אבל לא מוכנה להקדיש להם יותר מעמוד וחצי בקטע מעבר בין אפיזודות.
סתם פירוט על שיטות רפואה בימי הביניים. טוב, זה רק אני.
לעומת זאת, אני לא מבין במה תרם החלק עם משפחת דה-וגה לעלילה.
- רבקה. בפרק הפותח היה הרושם שעומדים לספר עליה הרבה ובפירוט. בסוף, מתברר שהיא מוזכרת רק ברבע האחרון של הספר כעוד דמות צדדית, כמעט בלי להתייחס
לנקודת המבט שלה.

לסיכום, אם אתם לא קטרנים כמוני ורק רוצים ספר מהנה, יש לכם פה קלאסיקה.

» ביקורות נוספות של פילנפיל
» ביקורות נוספות על כחותם על לבך