ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 במרץ, 2018
ע"י מ.א
ע"י מ.א
וואוו איזה ספר משובח!
את הספר כחותם על לבך קראתי לראשונה עוד לפני כשנה וחצי כשהתפרסם בוואטפד, ומיד התאהבתי, הייתי בין המעריצות הנלהבות של הסיפור בכלל ושל רודולפו בפרט, כך שבעצם זו הפעם השנייה שאני קוראת את הסיפור.
כל הזמן דחיתי את הקריאה בספר כי חששתי שלא ארגיש את ההתלהבות כמו בפעם הראשונה, במיוחד שידעתי שהסופרת ערכה שינויים והוסיפה כל מיני תוספות לעלילה ולא ידעתי למה לצפות או שלחלופין חששתי שהספר יהיה כל כך טוב שבסיומו ארגיש תחושה של ריקנות ויהיה לי מחסום קריאה רציני.
בסופו של דבר אזרתי אומץ וסוף סוף ישבתי לקרוא את הספר.
אני יכולה להגיד בהחלט שקריאה ראשונה לא דומה לקריאה שנייה, עצם זה שיודעים פחות או יותר מה הולך לקרות משנה את החוויה של הקריאה ואף מפחית את העוצמות של הרגשות, למרות שבקריאה שנייה יש יותר תשומת לב לפרטים שאולי לא שמת לב אליהם בפעם הראשונה והעלילה והדמויות מקבלות יותר תוקף.
מדובר ברומן היסטורי סוחף ומרתק אודות גירוש היהודים מספרד ב-1492. תקופה קשה בה היהודים היו רדופים וחסרי כל מעמד. תקופה בה גזרו על כל היהודים בספרד לעזוב את הדת היהודית ולקבל עליהם את הדת הנוצרית, יהודים שנתפסו כ'מיתהדים'- ששומרים על הדת והמצוות בסתר סופם לעבור חקירות ועינויים קשים במרתפי האינקויזיציה ואף לגזר דין מוות.
ראובן דנינו, רופא בעל שם, השומר בסתר על יהדותו, חוזר הביתה לאחר מסע של קניית תרופות לחוליו ועולמו חרב עליו. הוא נוכח לתדהמתו כי אשתו ושני ילדיו נרצחו בדם קר על ידי חבורת שיכורים מהעיירה, לאחר שהלשינו על משפחתו כי הם מתייהדים. לשמחתו הוא מגלה כי בנו התינוק חי ונלקח לידיהם של אנשי הכמורה. הוא מבטיח לנקום את נקמתם ולהשיב אליו את בנו בעתיד מאחר והוא חייב לנוס על נפשו מיד שמא יתפסו אותו וגורלו יהיה כגורל משפחתו. ראובן יוצא למסע נדודים עד שלבסוף מגיע לקאזה דה פאז- אחוזה גדולה ומפוארת בבעלותם של משפחת דה פאז העשירה והנכבדת. שם הוא מכיר את איזבלה היפה והיהירה וחווה טלטלה בפעם השנייה בחייו.
בנוסף יש את חוספינה הענוגה, אחותה של איזבלה שנקרעת בין אהבתה לרודולפו לופז, לוחם אמיץ מחצר הממלכה, בעל תעוזה וכריזמה לבין אדיקותה הדתית ורצונה להצטרף למנזר של מסדר הקלאריסות ולהיות נזירה.
הספר מתמקד בעיקר בשני הזוגות האלה כשברקע יש עוד דמויות משנה המוסיפות נופך לסיפור.
אני חייבת להודות שעוד מהפעם הראשונה וגם לאחר הפעם השנייה, התחברתי יותר לרודולפו וחוספינה מאשר לראובן ואיזבלה.
יש משהו ברודולפו וגם בחוספינה ששובה מהרגע הראשון (למרות שהחוסר ביטחון של חוספינה לאורך הספר מעצבן נורא). רודולפו הוא גבר שבגברים, משדר עוצמה וכוח אך מנגד יודע להיות גם רגיש ואוהב. הוא כריזמטי, מחוספס ונחוש שהופך עולמות בשביל להשיג את רצונו. אין עליו וגם לא יהיה.
עם ראובן היה לי קצת קשה (תסלחנה לי כל מעריצותיו) כי הוא טיפוס מסובך, בהתחשב בכל מה שעבר עליו, נוטה לדכדוך ועצבות, דבר שמביא אותו ברגעים מסוימים להיות תבוסתני וחסר אמונה, הוא משנה את דעתו מפעם לפעם ולא סגור על עצמו, ולכן לא הצלחתי להתחבר אליו לגמרי.
איזבלה רוב הספר הייתה נערה מפונקת, ילדותית, אגואיסטית וגאוותנית כך שרוב הזמן היא הייתה ממש מעצבנת, רק לקראת הסוף כשהיא עברה שינוי לטובה והדמות שלה התפתחה מאוד, הצלחתי להתחבר אליה ואף לאהוב אותה.
הספר כתוב בשפה גבוהה ועשירה, כמו שרק הילה יודעת, בהתאם לאווירה של התקופה.
נראה כי הסופרת עשתה מחקר מעמיק בכל מה שקשור לגירוש ספרד ומגיע לה שאפו גדול על כך.
ללא ספק ספר מיוחד ומרגש, מלא בתקווה ואופטימיות למרות כל הסבל והקושי שהיו באותה תקופה. ספר שנוגע ומשאיר את חותמו עמוק בלב ובהחלט מגיע לו 5 כוכבים
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת