ביקורת ספרותית על שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי מאת ג'ואנה קאנון
ספר מעולה

---

בשנים האחרונות מככבים הרבה גיבורים ספרותיים בני הגיל השלישי בספרים, והספר הזה הוא אחד היפים שבהם.

פלורנס ואלזי הן חברות כבר שישים שנה.הן הכירו כשהיו נערות צעירות בנות עשרים כשעבדו יחד במפעל למחוכים. יחד יצאו לערבי ריקודים, יחד התאהבו, יחד עשו הכל. היום פלורנס ואלזי הן קשישות בעשור השמיני לחייהן, והן עדיין יחד. בצ'רי טרי- דיור מוגן.אלזי מכירה את פלורנס הכי טוב, אלזי אוהבת את פלורנס, אלזי תמיד תהיה שם בשבילה. אלזי היא הביטחון. אלזי היא הבית.היום, כשפלורנס מתמודדת עם התחלה של דמנציה, היא יודעת שאלזי תמיד שם. כי אם ההווה מטושטש, והעתיד מעורפל, העבר נמצא לידה בדמותה של אלזי.

"לפעמים אני חושבת שמוכרח להיות קיצור דרך בין העבר וההווה, אבל אף אחד לא אומר על זה מילה כשמזדקנים." (עמ' 47)

יום אחד רואה פלורנס דמות מהעבר, דייר חדש שהגיע לדיור המוגן, ולרגע חושבת שראשה מתעתע בה, כי הדמות שהיא רואה- רוני בטלר שמו- מת בטביעה לפני שישים שנה.

וכך פלורנס ואלזי מגייסות לעזרתן את ג'ק, אף הוא דייר בצ'רי טרי, במטרה להתחקות אחר תעלומת הדייר החדש ולגלות איך יכול להיות שחזר מן המתים?

אז אולי זה נשמע כמו פתיחה של ספר מתח, ועל אף שיש בו קצת מתח, והרבה תעלומה, הוא לא ספר מתח. הוא ספר שובה לב על האנשים שהיינו, על מה שנהיה בעתיד, על הפער הגדול הזה בין אז להיום.

" רק כשמזדקנים מבינים שלא משנה באיזה כיוון בוחרים,בסופו של דבר צריך להתמודד עם מרחב גדוש באובדן." (עמ' 13) וכמובן הכוונה פה היא לאובדן החירות, אובדן הזיכרון,האובדן שלך מפני עצמך.

הספר כתוב עם הרבה אהבה, מתובל בהרבה חמלה, וכל זמן הקריאה חייכתי לעצמי. הן מצחיקות פלורנס ואלזי. אבל שום דבר לא הכין אותי לטוויסט שהגיע ממש בסופו של הספר, בעיתוי מדוייק, שמחק לי את החיוך, ובבת אחת נוסף לספר עוד נדבך, ואותי השאיר קצת עצובה, כי היה לי כל כך כיף עם פלורנס ואלזי הנהדרות.

אז מה הם שלושת הדברים שצריך לדעת על אלזי? לא אגלה, רק אוסיף דבר משלי:

מאוד מאוד אהבתי את הספר!

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי