ביקורת ספרותית על שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי מאת ג'ואנה קאנון
ספר טוב

---

עלילה מרתקת רוויה באמוציות, מתובלת במתח, עוסקת בדיור מוגן לגיל השלישי וסוד מהעבר הרחוק.

לא בכדי "שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי" הזכיר לי את הדרמה הקומית "מיתה טובה" שהוקרנה בקולנוע. הסרט התקבל בפסטיבל ונציה, וזכה במספר פרסים כולל פרס השחקן הטוב ביותר לזאב רווח. הסרט והספר לא זהים והנושא שהם עוסקים בו שונה לחלוטין, ולמרות זאת. מצאתי כמה סצנות מהסרט, שהזכירו לי את הספר ובעיקר הפן החברתי שבו.

הסיפור מגולל על ידי פלורנס קלייבורן בגוף ראשון. היא מתגוררת בדיור מוגן בצ'רי טרי יחד עם חברתה הטובה אלזי.

על פי פלורנס יש שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי:

1. שהיא החברה הכי טובה של פלורנס.
2. שהיא יודעת תמיד מה לומר כדי לשפר לפלורנס את מצב רוחה.
3. והשלישי??? פלורנס לא זוכרת... האומנם?

מתי העלילה מקבלת תאוצה? כשדייר חדש בשם גבריאל פרייס מתאכלס בדיור המוגן. אלא מה, הוא מזכיר לפלורנס את רוני בטלר שטבע ב-1953 לפני כשישים שנה.

-האם הוא חזר לעולם החיים?
-האם זיכרונה של פלורנס מתעתע בה?

הייתכן? את מי לכל הרוחות קברו ב-1953? (עמוד 80), ו/או האם מדובר באותו רוני בטלר שמציג את עצמו בשם אחר?

מאז שרוני בטלר הגיע לבית הדיור המוגן, כל מיני דברים מוזרים מתרחשים. לדוגמא פסלון הפיל שמביט תמיד לעבר החלון, נמצא הפוך ומביט לכיוון החדר, והכיצד יש כל כך הרבה קופסאות של עוגיות במטבחון? האם פלורנס רכשה אותן ואינה זוכרת?

העלילה נעה בשני צירים מקבילים:

-חיי הקשישים וההווי בדיור המוגן.
-המעקב של פלורנס אחר רוני בטלר וחבריה: אלזי וג'יק.

חבורת הבלשים מגיעה למחוזות רחוקים, ותוך כדי המסע פלורנס מגלה שלמרות גילה המופלג, החיים עשויים להפתיעה.

דמותה של פלורנס שובה לב. אין לה עצמות בלשון. היא לא נכנעת לתכתיבים, כללים ונוהלי המקום. היא עצמאית, דעתנית ורק מדבר אחד היא פוחדת. היא חרדה וחוששת שתועבר על ידי "אנשי המדים", למוסד סיעודי עם הגבלות באמתלה שדעתה הסתרסה.

חייה של פלורנס משתבשים וככוח עזר, היא מגייסת את אלזי וג'יק איש הצבא לשעבר, לבלוש אחרי הדייר החדש: רוני בטלר.

הכיף בעלילה הזו שאין כאן רגע דל. המאורעות מרתקים ומסקרנים. לדעתי הסופרת הזו יודעת לגעת בכישרון רב ברגעים מכוננים של העולם האנושי.

הספר נובר בחבורות עבר, עוסק בהווה בנגיעות של הומור, שנינות ובין לבין נוגע לליבו של הקורא.

מצאתי לא מעט אמרות חכמות ושנונות שקראתי אותן יותר מפעם אחת. לא ציטטתי... תקראו בעצמכם ותתענגו.

אהבתי את רומן הביכורים של ג'ואנה קאנון: "הצרה עם העיזים וכבשים". גם הנובלה הזו לא נופלת ממנה ואולי אפילו עולה עליה. לדעתי הספר הזה יותר בשל, קולח ושנון. הוא נוגע במנעד נושאים של רגשות מגוונים, מאזן הכוחות בין החזק לחלש, אובדן, טרגדיות, ובעיקר על חשיבותה של המחילה לסביבה וגם לסולח עצמו.

עיצוב הכריכה מצוין ולפיל שמתנוסס על גבי הכריכה יש משמעות.

כל הכבוד על התרגום של שי סנדיק. ממש לא פשוט לתרגם הומור אנגלי לעברית.

אני סבורה שזהו ספר כובש, קצבי, נהדר, עם פיתולים מרתקים, ודמויות אמפתיות שנוגעות ללב שאי אפשר שלא להתאהב בהם.

רוצים לגלות את הדבר השלישי שצריך לדעת על אלזי? רוצו לקרוא.

בשורה התחתונה: הזיכרון הולך אחורנית מן הסוף אל ההתחלה (עמוס עוז)

תיהנו.

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על שלושה דברים שצריך לדעת על אלזי