ביקורת ספרותית על הדווקאים | הצלע | הפרחחית מאת רינה בן מנחם
ספר טוב

---

למרות שבהקדמה ובתקציר של הספר מסופר כאילו הספר מדבר על לסביות ויחסים חד מיניים אין התמונה כך. אכן, בספר מופיעים מספר תיאורים כאלה אך יש כאן קודם כל דמויות מוצלחות מאוד, במיוחד בספר הפרחחית וכן גם בצלע. התיאור הוא עמוק ומתקבלת תמונה של הרקע בהן הגיעו הדמויות לעסוק ביחסים החד מיניים. רוצה לומר - ה"זהות" הלסבית אינה אלה מצב ביניים שהוא תוצאה של נסיון החיים הכושל של הדמות הראשית עם ייחסה עם גברים. החל ב"צלע" שמתאר יחסים של אלימות בתוך המשפחה של הבעל כלפי האישה, וחוזר ב"פרחחית" המתאר נערה שגודלת במוסד סגור לבנות, היא נפגשת רק עם בנות, והייצר המיני מנותב לפורקן חד מיני. כך או אחרת, אין הדמות הראשית מאושרת כלל ממצבה החד מיני והספר רחוק מלהיות מניפסט בעד יחסים חד מיניים. אבל דיברתי יותר מדי על הפן ההומוסקסואלי בספר. זהו ספר מרתק, חד ועשיר מבע. במיוחד ה"פרחחית" אבל גם האחרים. מאוד מרדני. לא מתייפייף וקולע למטרה. ספר שעשוי לדרדר אותך, מרוב הזדהות עם הגיבורות, אך אם אתה יודע לשמור על עצמך מספיק ראוי שלא לפספס אותו. שווה קריאה

» ביקורות נוספות של יהונתן מויזה
» ביקורות נוספות על הדווקאים | הצלע | הפרחחית