קראתי לפני כן את ספרו של עמוס עוז ז"ל "מיכאל שלי", בספר זה של <mark>רינה בן-מנחם</mark> הכולל שלושה ספרים של הסופרת ניתן להשוות בקווי העלילה הראשיים של נערה / נערות ועולמם הפנימי בשנות ה- 60 בירושלים.
בהחלט ספרות עברית ישראלית ראויה לקריאה ומחשבה.

למרות שבהקדמה ובתקציר של הספר מסופר כאילו הספר מדבר על לסביות ויחסים חד מיניים אין התמונה כך. אכן, בספר מופיעים מספר תיאורים כאלה אך יש כאן קודם כל דמויות מוצלחות מאוד, במיוחד בספר הפרחחית וכן גם בצלע. התיאור הוא עמוק ומתקבלת תמונה של הרקע בהן הגיעו הדמויות לעסוק ביחסים החד מיניים. רוצה לומר - ה"זהות" הלסבית אינה אלה מצב ביניים שהוא תוצאה של נסיון החיים הכושל של הדמות הראשית עם ייחסה עם גברים. החל