ביקורת ספרותית על בן נפטון - גיבורי האולימפוס #2 מאת ריק ריירדן
ספר בסדר

---

ואווו, הספר הזה די גרם לי לעשות הפסקה עם סדרת גיבורי האולימפוס.
אוקיי, בבקשה אל תכעסו אלי, אבל הספר הזה די מאכזב.
בוא נחזור רגע קצת אחורה: הסדרה פרסי ג'קסון הייתה מדהימה, מלאת הומור, מיוחדת ומעניינת. פשוט מעולה.
אז רציתי להתחיל גם עם סדרת גיבורי האולימפוס, כי ריק ריידן הוא כזה טוב!!!
אז הספר הראשון בסדרה היה מעולה, ונורא נהנתי לקרוא אותו. והספר הזה... לא יודעת, ארוך כזה, לא משהוא מעניין במיוחד, זאת אומרת, כשסוף סוף מוצאים את פרסי והכל, לא אמורה להיות עלילה קצת יותר דרמתית???
אז, ואוו, מכורי הסדרה פשוט לא יבינו אותי לחלוטין, אבל---
הפסקתי את הספר הזה די באמצע.
ואני לא יודעת אם תהיה לי את הסבלנות לנסות אותו עוד זמן מה או שבכלל אשכח ממנו לגמרי---
מה שבטוח הוא שהייתי חייבת לעשות איזה הפסקה קלה מכל הסדרה הזאת ובמיוחד מהספר הכבד הזה, שהוא, אוקיי, נכון שזה מוזר, אבל אני חושבת שהוא גם לא היה כזה מותח כמו שאר ספריו של ריק ריידן.
לסיכום: אוהבים את הסופר? לכו לקרוא פרסי ג'קסון, או הפירמידה האדומה, ואפשר גם לנסות על גיבורי האולימפוס, אבל... אני פחות ממליצה.
נ.ב (נזכרתי בדבר) יש מצב שלא מתי על הספר הזה מפני שהייתי רגילה לספרים יותר טובים של ריק...
נ.ב.א (נזכרתי בדבר אחרון) הספר באמת סבבה, פשוט אני פחות אהבתי. אבל הוא בסדר, אולי קצת מאכזב, אבל עדיין....
---בסדר----

» ביקורות נוספות של אביבל'ה
» ביקורות נוספות על בן נפטון - גיבורי האולימפוס #2