גילוי נאות. אני מכיר את <mark>זוהר אביב</mark> באופן אישי. היא המורה שלי לכתיבה ו- NLP. וגם בין היתר, חברה קרובה שלי. כבר הרבה שנים. במהלך אחד הסשנים האחרונים היא נתנה לי לקרוא את "מנהיג במבחן", ומאד אהבתי. למרות שהוא מיועד לבני נוער. הוא היה סוחף ומעניין. וכתוב מרתק. מאד אהבתי.

לא תתאכזבו ...

נדב

חבורת כוח המוח חוזרת בספר חדש במיוחד לקורונה!
עד עכשיו, אייל היה המנהיג הרשמי של החבורה. אבל בספר מס' 26 – "תעלומה בזמן קורונה", ליטל מבקשת להיות מנהיגה במקומו.
השניים לא מסכימים לוותר האחד לשנייה, ומחליטים להיות מנהיגים בשיתוף פעולה.
העלילה הפעם מתרכזת בימים האחרונים של התלמידים בבית הספר, רגע לפני שהקורונה מכניסה אותם לסגר הראשון (אי שם בין פורים לפסח של 2020). החבורה מתמודדת עם תעלומה מוזרה

קוראים לי מייה בר, אני בת 14 , גרה בתל <mark>אביב</mark> ולומדת בכיתה ח' בבית הספר "ליידי דייויס".
אני בדרך כלל לא קוראת ספרים וזה לא אחד מהתחביבים שלי, מאחר ואני מעדיפה יותר
לצייר, לעצב, לאפות עוגות וללכת לצופים, אבל, כשקראתי את הספר שלך מאוד התחברתי אליו
ולכן החלטתי לכתוב לך מכתב.
לרוב האנשים אני נראית ילדה שקטה, שמתרכזת בעיקר בלימודים שלה ושלא כל כך מייחסת
חשיבות למה שקורה בחוץ, אבל, האמת היא שמאוד אכפ

טוב, כמו כל המגיבים, אני אחזור ואומר עד כמה הספר נפלא ומעניין,
אבל לא די בכך.
<mark>זוהר אביב</mark> היא סופרת מהוללת שכתבה עוד סדרות שונות ומרהיבות של ספרים, כולן מעולות יותר מהקודמות, וכל ספר יותר מעניין ומושך.
אני לא יודעת מה משך אותי לספר הזה, במקרה, סתם, נתקלתי בו בספרייה.
אולי בגלל העטיפה, אולי בגלל הסופרת, אולי בגלל השם המעניין, ואולי בגלל שגמרתי את כל שאר הספרים בסיפריה, נמשכתי אליו.
כשאני ואמא של

הספר הראה לי שאני די צודקת לפעמים שאני חושבת שכל אחד מנהל מלחמה עם עצמו, כל יום אתה נלחם על חירותך ועל מה שאתה, אתה נלחם על הזהות שלך אפילו בלי להתכוון לכך.
בסיפור ראינו את מיטב מתמודד עם פיתויים שונים שמגיעים מכל מיני אנשים בסיפור, והספר מבטא באופן בולט את הפתגם-
"ואיזהו הגיבור, הכובש את יצרו" המשפט אומר שאם אתה עומד מול פיתויים ומתמודד איתם, אתה גיבור גדול.
מיטב הוא הגיבור של הספר, אבל הכוכבת

יש לי שלוש מילים שמתארות את הספר הזה- בזבוז של זמן.
הכתיבה גרועה ונראית כאילו ילד קטן כתב את זה, ובכל הספר לא הזכירו אילו לא פעם אחת בן כמה הדמות הראשית.
כל הדמויות שטחיות ומטופשות, וההיגיון גם כן.
והדמות הראשית בכלל. כאילו, מי הולך להסתובב עם פושעים בגלל לחץ חברתי!? מה זה הדבר הזה? מה זה המסר המטומטם הזה? ולא רק זה, גם בסוף אני זוכרת את השורה האידיוטית הזאת (לפי הזיכרון, לא מדויק) "סליחה שלחצת