ביקורת ספרותית על זיכרונותיה של נערה מחונכת מאת סימון דה-בובואר
ספר טוב

---

אוטוביוגרפיה של הסופרת בשנות ילדותה, נערותה ובחרותה עד לגיל 20. ספר ראשון של בובאר שאני קורא ובהחלט השאיר טעם של עוד.
אין לי משיכה חזקה לספרות הצרפתית אבל עניין אותי לקרוא על הווי החיים בצרפת בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

בובואר מתארת את החברה הצרפתית במחצית הראשונה של המאה העשרים כשמרנית וקנאית. לאורך כל הספר היא מספרת על ההתמודדויות שלה כנגד השמרנות והקנאות, כנגד הדת ובעד חופש הביטוי. הדיון בנקודות אלו חוזר על עצמו פעמים רבות לאורך הסיפור וזו הסיבה היחידה בגללה נתתי 4 כוכבים בלבד.
לעיתים אני שואל את עצמי כיצד היא זכרה כל כך הרבה מידע מפורט על אירועים בילדותה, מעולם לא קראתי אוטוביוגרפיה כה מפורטת על שנות ילדות של הכותב. 170ע"מ הראשונים מביאים אותנו מגיל 4 לגיל 15.

הכתיבה מצויינת, קולחת, מזוקקת, ישירה וחסרת שומנים. בובאר מביעה את עצמה בצורה מופתית. התרגום גם הוא נהדר.
שווה קריאה.

אגב הרומן שלה המנדרינים זכה לפרסום רב ואף זכה לפרס גונקור היוקרתי, הוא תורגם לעברית, אך טרם נרשמה עליו ביקורת. מישהו קרא אותו?

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על זיכרונותיה של נערה מחונכת