ביקורת ספרותית על גדא וביש גדא או חלב הלביאה מאת יצחק בשביס-זינגר

---

ישבו מלאך ושד ושיחקו דמקה בחייו של בחור תמים; גד וביש גדא, מי ינצח ולאן יתגלגלו חייו של צעיר תמים וכובש לבבות, האם יפקוד אותו מזלו הרע ויוביל אותו לסף תהום או שישתפר מזלו ויצליח בכל אשר יחפוץ? נאמר לא מעט על בשביס זינגר וכתיבתו: נאמר שהיה חובב נשים באשר הן ובלי קשר למצבן המשפחתי..., שטינף וקילל וכתיבתו לקהל מבוגר רוויה מין ואלימות עד כדאי סלידה וגועל, אבל לטעמי, בשביס זינגר, על כל מגרעותיו הצליח לשמר בצורה מעוררת השתהות את תרבות הפולקלור והמיסטיקה היהודים של מזרח אירופה בספרות הפונה לקהל הצעיר.
שימו בצד את התיעוב ותעצמו את העיניים; תוכלו לדמיין בנקל יהודים בלבוש מסורתי, עיירות ובהן בתים מעץ כהה ולח, בקבוקי שנפס או יין שרוף (כדברי ספרות החסידים), שדים מעוותים עם קרניים וקמטים המנסים לפתות תלמידי חכמים ונערות תמימות וטהורות ותקבלו ספרות ילדים יהודית.
ברשותי מהדורה ישנה עם איורים מרהיבים שציירה כרמלה טל; משעשע שדמות הנערה הגיבורה בסיפור אוירה, דאז, בצורה שהיום הייתה מתפרשת בצורה מינית והסיפור והספר מיועד לקהל צעיר... כנראה שבשנות השבעים המחנכים והמבקרים חשבו אחרת על אופיו המוסרי של בשביס זינגר.

» ביקורות נוספות של ישי
» ביקורות נוספות על גדא וביש גדא או חלב הלביאה